שאלה
כבוד הרב שלום,
לפני מספר שבועות נכחתי בשעור שלך על התפילה.
בשעור הנ"ל הסברת כי בברכה הראשונה, ברכת "מגן אברהם" יש להתכוון, ואם לא מתכוונים אז שאר התפלה אינה מתקבלת. לי, כאדם, קשה להתכוון בברכה זו גם מפני שהיא לא בקשה עבורי או עבור עמי, ופעמים אני אומרת אותה בלי להתכוון.
הצרה היא שכשאני נזכרת בסןפה שלא התכוונתי שאר התפילה שלי די נטולת כוונה. אני הייתי רוצה לחזור לראש, אבל הסברת שלא נהוג לעשות זאת.
מה לעשות?
בתודה מראש,
תשובה
הבקשה הזו היא עיקר התפילה כיון שהיא מסבירה את הצורה שבה אנחנו עומדים מול ה' ומה היסוד של בקשתינו ממנו.
אני ממלץ לך על הספר "מדיטציה ויהדות" של הרב קפלן זצ"ל. ספר שמלמד על תפילה בצורה מאוד פנימית ובשפה פשוטה. הוא מותאם לרוחם ולשפתם ולאורח מחשבתם של בני דורינו והוא יכול לעזור לך בענין זה.
לעצם הענין באמת בדורינו לא חוזרים אם לא מכוונים ולכן צריך לעצור קודם שמתחילים בתפילה וחושבים עליה ורק אחר כך מתחילים בדברים.
אם אדם לא כיון ורוצה לחזור ובטוח שהוא יכון - מותר לו לחזור.