שאלה
מדוע בבראשית א׳, כו׳: "ויאמר אלוהים, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ויֵרדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ".
((ויאמר אלוהים, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו))
למה אלוהים דיבר על עצמו ברבים? כששאלתי את רוב האנשים כולם אנו לי את אותה תשובה "הוא דיבר עם מלאכים"
אבל התנ"ך מבהיר שאלוהים לבדו הוא זה שברא את העולם.
– נחמיה ט׳, ו׳: "אתה הוא יהוה, לבדך אתה עשית את השמים, שמי השמים וכל צבאם, הארץ וכל אשר עלֶיהָ, הימים וכל אשר בהם. ואתה מְחיה את כולם וצבא השמים לך משתחווים".
אם כך עוד לא הצלחתי להבין למה אלוהים דיבר על עצמו ברבים
תודה על התשובה
תשובה
שלום לך, מה שלומך?
יישר כוח על השאלה החשובה והיסודית כל כך. אין ספק ששאלה כזו בהחלט יכולה להטריד מאד, כיוון שהיא סותרת לכאורה את הנחת המוצא שלנו, שהקב"ה ברא את העולם לבדו.
קודם כל, לפני שאענה תשובה נוספת על מה שענו לך כולם, חשוב לי להדגיש ולהתעכב רגע על עניין ההיוועצות במלאכים.
במדרש בראשית רבה כתוב, שמשה רבינו התקשה גם הוא בשאלה שלך, ושאל אותה את הקב"ה: "בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר: 'ויאמר א-לוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שם, אמר לפניו: ריבון העולם, מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא". כלומר, מדוע לכתוב 'נעשה' בלשון רבים, כשהדבר הזה יכול להיות פתח לכופרים להגיד שהיו עוד שותפים לבריאה חלילה.
הקב"ה עונה למשה שיכתוב כך בכל זאת, והסביר לו שהוא מעוניין שילמדו מכך מוסר חשוב. רש"י מסביר זאת כך: "נעשה אדם. ענוותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהן ... 'נעשה אדם', אף-על-פי שלא סייעוהו ביצירתו, ויש מקום לאפיקורסים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומידת ענוה, שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן, ואם כתב אעשה אדם, לא למדנו שהיה מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו, ותשובתו כתב בצדו, ויברא את האדם, ולא כתב ויבראו". כלומר, הקב"ה רצה ללמד אותנו שכאשר יש לנו התלבטות מסוימת, ויש באפשרותנו להתייעץ עם אנשים בדרגה פחותה יותר מאיתנו, שלא נמנע מכך, אלא אדרבה! נשאל לדעתם. שהרי הקב"ה ברא את האדם שדומה למלאכים, לפיכך הוא התייעץ עם המלאכים בענווה גדולה לדעתם. אך ודאי שהוא בלבד ברא את האדם, ולא שהיו יחד איתו שותפים.
לסיכום החלק הזה: משה רבנו מתקשה בשאלה שלך, ואת התשובה שענו לך כולם, ענה הקב"ה למשה בכבודו ובעצמו. הוא אכן התייעץ עם המלאכים, כדי ללמד אותנו דרך ענווה – להתייעץ גם עם קטנים מאיתנו. שהרי הבורא עשה זאת בעצמו, וכל שכן שאנחנו יכולים גם כן.
תשובה שנייה
אם יצא לך להסתובב פעם בריכוזים חרדיים ויצא לך לשמוע אותם קצת, יכול להיות ששמת לב לצורת הפנייה שלהם אחד לשני. "מה שלומכם?" ו"איפה עשיתם את הסדר?". כאשר רוצים לכבד מישהו, פונים אליו בלשון רבים. המדרש (לקח טוב) מתרץ, שכיוון שהאדם הוא הבריאה החשובה ביותר – דיבר עליהם הקב"ה בלשון רבים – "נעשה אדם" וכדו'. אך כדי שלא יגידו אחרים שהיו שותפים בבריאה חלילה, לכן ישנם גם פסוקים רבים כמו שציטטת בעצמך שמדגישים את היותו של ה' יתברך אחד יחיד ומיוחד, ושאין שני לו בבריאה.
אגב, בעקבות שאלתך, וכמסופר במסכת מגילה, החכמים שתרגמו לתלמי המלך את התורה – שינו כולם את המילים הללו ל"אעשה אדם", בדיוק מאותה הסיבה.
מקווה שהצלחתי להסביר קצת את ההיגיון מאחורי התשובה הראשונה שענו לך כולם, ושנתתי אפשרות נוספת עם התשובה השנייה.
אתה כמובן יכול להמשיך ולשאול, ללמוד ולחקור. יש עוד הרבה מה להעמיק אי אפשר להקיף הכל בתשובה קצרה.
בהצלחה רבה!
ישראל