יישוב א''י

שלום נעמה,
אני עדיין לא מוצא מחלוקת בין שתי הדעות שציינת.מצוות ישוב ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.ומאידך מצווה זו מוטלת על כל אדם מישראל.
ובפתח הדברים אביא בפניך את המדרש המבטא את חשיבותה של מצווה זו,ושם נאמר במפורש שמצווה זו שקולה כנגד כל המצוות.וז"ל המדרשבילקוט שמעוני (פרשת ראה רמז תתפה):
"מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטוס וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהן וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהן וקראו את המקרא וירשת וישבת בה ושמרתם לעשות, אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, ומעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכין לנציבין אצל רבי יהודה בן בתירא ללמוד ממנו תורה והגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל וזקפו עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהן וקראו את המקרא וירשת וישבת בה ושמרת לעשות את החקים האלה, אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה".
הרמב"ן מנה את מצוות ישוב ארץ ישראל כמצוות עשה,ולמד זאת מהפסוק בבמדבר(לג,נג),וז"ל:
"והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה - על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם, יעברו על מצות ה'. ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי ב) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש, בכאן נצטווינו במצוה הזו, כי הכתוב הזה היא מצות עשה. ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים, באו ורשו את הארץ (דברים א ח). אבל רש"י פירש, והורשתם את הארץ, והורשתם אותה מיושביה, אז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה, ומה שפירשנו הוא העיקר".
וביתר אריכות כתב בהשמטותיו לספר המצוות של הרמב"ם מצווה ד'.
נמצאנו למדים,מצוות ישוב ארץ ישראל,היא מצווה המוטלת על כל אחד ואחד.וכמו"כ שקולה היא כנגד כל המצוות שבתורה.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני