יהדות=גזענות?

שלום

היהדות היא גזעית ואינה גזענית.
דהיינו, היא אכן מבדילה בין הגזעים, אך לא במובן שלילי אלא במובן עינייני.
העולם הוא גוף גדול, ולכל אומה יש אופי אחר, כמו לאברים השונים בגוף.
עם ישראל הוא הלב (כוזרי),המח (זהר) או הנשמה (אורות ישראל), אך מה שווה מח ללא ידיים שיממשו את מחשבותיו?
מה שווה לב ללא פה שיוכל לבטא את אהבותיו?
מה שווה נשמה ללא גוף?
ישראל אינם מספיקים לבדם, אחרת כך היה נברא העולם.

כמו שמגוחך יהיה אם היד תרצה להיות לב והמעיים ירצו להיות רגליים, כך מגוחך לחשוב שהעמים יכולים לטשטש ביניהם את ההבדלים הטובים והבריאים.

הנטיה הגרמנית לטכניות, הנטיה הצרפתית לאמנות, הנטיה האנגלית לקורקטיות, הנטיה הערבית לזרימת החיים, כל אלה אינם מיוחדים בישראל אלא בעמים הללו בדוקא.

זו הסיבה שהיהדות אינה מעוניינת לקבל גרים, שהרי איננו חושבים שאנו צודקים וכולם טועים, אלא שלכל אומה יש אופי שונה, וזה לא טוב שהלב יבלע את הידיים.

אמנם, ליהדות יש מה לומר על האופי הראוי לעמים, אך מה שיש לה לומר הוא לא שהם צריכים להיות יהודים אלא גויים ישרים וטובים.

האופי הישראלי הוא נתינת המשמעות האלוקית לחיי החומר והאסטטיקה שאותם בונים אחינו הגויים.

כל טוב