שאלה
שלום
אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי , במנין מעורב של ספרדים ואשכנזים. אין במנין זה בעל קורא ולכן אחד מהמתפללים עולה בקביעות למלא את תפקיד הבעל קורא.אותו אדם קורא את הפסוקים בעברית תוך עצירה בכל מקום שיש בו טעם לפי טעמי הפסוקים.יש לציין שמבחינה דקדוקית הוא מבטא את המילים בצורה טובה מאוד.עם זאת , הוא לא מטעים את הטעמים לפי נוסח כולשהו , אלא פשוט עוצר כשהוא מגיע לכל טעם (כלומר , מבחינתו כל הטעמים הם בגדר "פסיק" או "נקודה").
בשל כך, הגבאי של בית הכנסת ביקש ממני למלא את תפקיד הבעל קורא.אמרתי לו שאני יודע לקרוא בנוסח תימן בלבד ולטענתו זה בסדר.יש לציין, שאין תימנים נוספים במנין זה מלבדי, ולדעתי רוב המתפללים לא יבינו את הקריאה בנוסח זה. שאלתי היא האם להסכים להצעת הגבאי או לסרב לה? כלומר האם עדיף שהקריאה תהיה ברורה אך ללא הטעמת הטעמים או לא ברורה תוך הטעמה נכונה שלהם?
כמו כן , כמובן שיש לקחת בחשבון גם את עוגמת הנפש שיכולה להגרם לאותו אדם שעלה עד עכשיו כבעל קורא.
וכמו כן , עלי להוסיף שלא מדובר במנין שאני מתפלל בו באופן סדיר.
אודה לכם אם תענו על שאלתי לפני יום שני הקרוב , בו כבר אתבקש לקרוא בתורה והייתי מעדיף שעד אז תהיה לי תשובה כיצד לנהוג
בברכה
ובתודה מראש
תשובה
ב"ה
שלום.
1)אם הציבור לא מבין את ההברה התימנית כלל אז אל תקרא שם ועדיף שה"בעל קורא " הרגיל יקרא אף שאינו מדקדק בטעמים. ואתה יכול לעמוד לידו (בהסכמה מראש שלו) ולסמן לו בסימני אצבע את הטעמים ואפילו ללחוש לו את הטעמים. וצריך לפנות אליו ולדבר איתו ולהסביר לו שבעל קורא צריך להכין את הפרשה על טעמיה ודקדוקיה וצריך להזהר שלא לפגוע בו או לעלוב בו.
2) נפסקה ההלכה בשו"ע סימן קמב שש"ץ שטעה בקריאה מחזירין אותו אף בטעות שלא משתנה העיניין אבל אם טעה בטעמי המקרא אין מחזירין אותו.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.