טלטול פמוט בשבת

ישנם תנאים מסוימים שבהתקימם מותר לטלטל בשבת פמוט לאחר שהנר כבה, ואינני מפרט בזה את התנאים - שכבר כתבנו על-כך בתשובה נפרדת - אך אתיחס ל"מנורה של פרקים" בהנחה שמלואו כל התנאים המתירים לטלטל (כמבאר בשו"ע רעט). ובכן:

הגמרא במסכת שבת (מו.) כתבה שאסור לטלטל מנורה של חוליות, והסביר רש"י "שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי". ואסרה בטלטול גם מנורה שיש בה "חידקי" גזירה משום מנורה שיש בה חוליות, כלומר שיש "חיתוכין סביב לה" שהם חריצים ונראת כמנורה מורכבת, ויש מחלקת האם גזרו גם בקטנה שיש בה חידקי או רק בגדולה (ועיין בב"י רעט באורך, שנקט לחומרא כהרא"ש הגם שהרי"ף והרמב"ם הקלו בזה).

ולמעשה פסק השלחן ערוך (רעט סע' ז): "מנורה בין גדולה בין קטנה, אם היא של פרקים אין מטלטלים אותה דחיישינן שמא תיפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי. ואפלו אם אינה של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלה".

ומעתה, פמוטות של ימינו שיש בהם חריצים, לכאורה צריך לאסור טלטולם בשבת לאחר שהנר כבה הגם שמולאו כל התנאים.
אולם עפ"י המשנב"ר (ס"ק כג ) משמע שבימיהם שהיו מנורות של פרקים היתה גזירה זו, אבל בימינו אין פמוטות של פרקים אלא כל הפמוטות הם "יציקה" אחת, ועל-כן אין לאסור טלטול פמוט שיש בו חריצים לאחר שמולאו תנאי ההתר, הן מטעם שאין היום פמוטות של פרקים והן מטעם שהב"י החמיר כדעת הרא"ש, והרי"ף והרמב"ם הקלו במנורה קטנה ואין לנו להחמיר היום בפמוטות קטנים.


לסכום:

א. אסור לטלטל נר דולק בשבת בכל צורה שהיא, בין אם הוא נר שעוה פרפין בפמוט, מנורה, כוס שמן וכל כיוצא בזה.

ב. וכן אין להזיז שולחן שיש עליו נר דולק בשבת, על-כן ראוי שבשלחנות שעשויים להזיזם - לא יניחו נרות אלא יניחום במקום קבוע הנראה בסעודה.

ג. לאחר שהנר כבה, בתנאים מסוימים עפ"י ההלכה (כמבאר בשו"ע סימן רעט ובנו"כ), מותך לטלטל את הפמוט.

ד. בפמוטות של ימינו שהם עשויים חריצים כפרקים מותר לטלטל עפ"י התנאים הנ"ל ואין בהם גזירת "מנורה של פרקים".

ה. למי שיש פמוט "עתיק" העשוי פרקים פרקים - אסור לטלטלו בשבת גם לאחר שהנר כבה.