יחס קשוח מצד המנהלת שמביכה אותי מולי כולם: איך מתמודדים?

שואלת יקרה.

ממה שאני מבינה מהדברים שכתבת, יש טיול של בית הספר. את לא רוצה לצאת לטיול – בגלל שאמא שלך לא מרשה (בגלל הקורונה?) או בגלל סיבה מוצדקת אחרת – והמנהלת מפעילה עלייך לחץ, מאיימת ודורשת שתבואי. היא צועקת עלייך ליד כל הכיתה. קשה לך עם הצורה שבה המנהלת מתנהגת אלייך, זה מכניס אותך למצב רוח, וגם לא נעים לך מהבנות בכיתה.

זו תחושה מאוד לא נעימה, כשאת מרגישה שאת עושה משהו מסיבה מוצדקת, ובמקום שיבינו אותך ויתמכו בך – כועסים עלייך ומתנכלים לך. זה עוד יותר לא נעים כשמדברים אלינו בצורה כזו ליד כל הכיתה. במיוחד כשזו המנהלת, שהיא דמות חינוכית משמעותית, היינו מצפים ממנה להבנה ולתמיכה. קשה שהיא משתמשת בסמכות ובכוח שלה, באופן שיכול לפגוע בך (מאיימת שלא תעשי מבחן במתמטיקה..). הגיוני ומובן שתכעסי על המנהלת, כשאת מקבלת ממנה יחס כזה.

יש מצבים בחיים, שלא מבינים אותנו, ומתייחסים אלינו בצורה שאנחנו מרגישים שהיא לא הוגנת כלפינו... מה אפשר לעשות במצבים כאלו?

נשמע שחוץ מהמנהלת, יש גורמים חיוביים בסביבה שלך, שיכולים לתמוך בך ולעזור לך. למשל, המחנכת. ניסית לדבר איתה על המצב, על התחושות שלך? המחנכת אמורה להיות בנאדם שאפשר לפנות אליו, לשתף, במיוחד בקשיים שקשורים לבית הספר ולצוות. כדאי מאוד לקבוע עם המחנכת פגישה במקום שקט ופרטי, ולספר לה על התחושות שלך.

אולי המחנכת תעזור לך גם לראות את הדברים בצורה אחרת. יכול להיות שהמנהלת התנהגה ככה, כי הרבה בנות לא יוצאות מסיבות לא מוצדקות, וזו בעיה לצאת לטיול אם אין מספיק בנות? אולי היא הייתה במצב רוח רע באותו יום? אי אפשר לדעת. בגלל זה, כדאי לנסות לדבר על הנושא. לפעמים מישהו פוגע בנו, ולא יודע שנפגענו... אולי המחנכת תוכל לספר למנהלת על איך שאת מרגישה? או שהיא תקבע פגישה משותפת של שלושתכן?

מעבר לסיפור המסויים שהיה עם המנהלת, אני שומעת "בין השורות" שמצב הרוח שלך מאוד מושפע מדברים שקורים לך ומאיך שאנשים מתייחסים אלייך, ושחשוב לך איך את נראית בעיני אחרים. כל הסיפור הזה הכניס אותך למצב רוח רע, וקשה לך גם העובדה שבנות מהכיתה הסתכלו עלייך מוזר. זה מאוד מובן, במיוחד בגיל שלך. אבל, כדאי לחשוב על דברים שיכולים לחזק אותך, ככה שלא תהיי עצובה ותושפעי כל כך מדברים חיצוניים שלא בשליטה שלך.

למשל, כדאי למצוא אנשים שאת יכולה לשתף אותם ולדבר איתם כשאת מוטרדת, כועסת או עצובה. אנשים שאת מרגישה שמבינים אותך ותומכים בך. למשל, המחנכת או דמות אחרת בבית הספר, אמא או קרובת משפחה, חברה טובה או שכנה. זה מאוד עוזר כשאנחנו משתפים ומוציאים את התחושות הרעות שלנו. כמובן שאת יכולה לפנות גם אלינו, יש לנו גם מוקד טלפוני שאת יכולה להתקשר אליו, ויש גם את מוקד "ערן". את יכולה להתקשר ולדבר עם מתנדב\ת. עוד משהו שעוזר הוא לכתוב את הרגשות שלך ביומן – כדאי לנסות!

חוץ מזה, את יכולה להתעסק בדברים שעוזרים לך להסיח את הדעת ולפרוק אנרגיות. למשל, פעילות גופנית כלשהי (הליכה, ריצה, ריקוד... מה שאת אוהבת), או תחביב שאת נהנית ממנו – ציור, כתיבה, קריאה, צפייה בסרט\סדרה... מה שעושה לך טוב. תנסי לשבת עם עצמך ולחשוב על דרכים שיכולות לעזור לך לצאת ממצב רוח רע, ככה שכשתהיי במצב הזה, תדעי מה לעשות. את גם יכולה לכתוב לך משפטים שמעודדים ומחזקים אותך, ולקרוא אותם ברגעים של מצב רוח רע.

חשוב שתחזקי את עצמך, ואת התחושות שלך כלפי עצמך. את יכולה לשבת ולכתוב לך רשימה של דברים שאת טובה בהם ושאת אוהבת בעצמך. תכתבי כל דבר – חיצוני, פנימי, דברים טובים שיש לך בחיים... ברגעים של עצב, תוכלי להסתכל ברשימה ולהיזכר שיש לך ובך הרבה דברים טובים.

עוד משהו שחשוב לשים לב אליו, הוא המחשבות שעולות לנו בראש. לפעמים קורה משהו קטן, אבל בראש עולות לנו מחשבות שהופכות אותו לגרוע בהרבה ממה שהוא. למשל, אם המנהלת כעסה עלי, אני יכולה לחשוב: "אם היא כועסת עלי אז היא לא אוהבת אותי\ אני לא בסדר\ יקרה לי משהו רע". המחשבות האלה יכולות לגרום לנו לרגשות של עצב, כעס, פחד, חשש... אבל, אם נעצור רגע וננסה להחליף את המחשבה – למשל, "כנראה עובר עליה יום קשה" או "אולי היא לא הבינה אותי נכון, אני אסביר את עצמי שוב" – התגובה שלנו תהיה אחרת לגמרי.

חשוב לא להיכנע לתחושות הרעות, לעצבות, למצב הרוח הרע... תמצאי מה הדרכים שעוזרות לך ומה הדברים שמחזקים אותך, ותשתמשי בהם.

בהצלחה!

רעות