שאלה
שלום לרב.
מדוע ציפורניים שנשים מדביקות לעצמן..הן לא דבר טמא ואפשר לטבול במקווה איתן אבל ציפורניים טיבעיות הן טמאות וצריך להקפיד בהן? הרי הן דבר היוצא מהגוף, דבר טיבעי...
תודה רבה וחודש אדר שמח! :)
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הצפרניים שלנו, כשהן מחוברות לאצבע הן לא טמאות, הן נקראות טמאות רק לאחר שגזרו אותם.
באשר לדיני צפרניים טבעיות ומלאכותיות לעניין טבילה הנה לפניך שתי תשובות מנומקות (מתוך אתר Y-NET יהדות) של שני רבנים:
שאלה: מדוע ניתן לטבול עם ציפורניים מלאכותיות, ואילו צפורניים טבעיות יש לקצץ לפני הטבילה? (דפנה, ירושלים)
תשובה: מצד הדין, מותר לטבול עם ציפורניים טבעיות, בתנאי שהן נקיות וללא חציצה. אבל בגלל שלקצוץ צפורניים זה דבר שנשים וגברים רגילים לעשות לעיתים קרובות, נהגו בנות ישראל לקצוץ ציפורניים לפני הטבילה. ציפורן טבעית שיש עליה לק שלא קל להוריד, מותר לטבול עם הלק. וכן ציפורניים מלאכותיות מכיוון שקשה להורידן וזה גם יקר. לכן לא נהגו בנות ישראל להחמיר ולהוריד אותן, והשאירו את המצב לפי הדין, כמו שכתבתי, שמותר לטבול עם ציפורניים. בהצלחה ובברכה (הרב משה ביגל, מיתר)
שאלה: האם מותר לטבול במקווה עם ציפורניים מלאכותיות? (נטלי, תל-אביב)
תשובה: לכתחילה עדיף לדאוג שלא תהיה שום חציצה בין האישה למי המקווה, גם חציצה שאינה פוסלת. כל העשוי לנוי אינו חוצץ (אם האישה משאירה זאת תמיד על גופה, אבל אם היא מקפידה להוריד קישוט זה בעת המקלחת וכדומה – הרי זה חוצץ.
על פי עקרונות אלו: אם לאשה ציפורניים מלאכותיות המודבקות לזמן ממושך (למעלה מחודש) הן אינם חוצצות. ראוי להדביקן סמוך לאחר הטבילה, אם הן מודבקות כבר, יש למלא בלכה את הרווח שנוצר בין הציפורן המודבקת לציפורן הטבעית. כדאי לעיין בספרו המצויין של הרב אלישיב קנוהל "איש ואשה" (משיב: הרב יחיאל צור)