חשיבות של שלום בית

אני רוצה לצרף לך קובץ על החשיבות של שלום והערך העצום שלו.

-----
יסוד התורה - על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה". והסביר רבינו עובדיה מברטנורא שדברי רבי עקיבא אלינו הם כמו דברי הלל הזקן לזה שבא להתגייר וביקש ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת. דהיינו שהפסוק הזה הוא יסוד התורה והמצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.
ואהבת לרעיתך - חכמינו ז"ל אמרו בכמה מקומות שפסוק זה נאמר לכל אדם על אשתו. ולכן חייב אדם לראות את אשתו קודם שיקדשה כדי שתהא חביבה עליו. כמו כן דרשו חז"ל את הפסוק זה על מערכת היחסים של האיש כלפי אשתו אחרי הנישואין, ללמד את האדם לנהוג כבוד באשתו גם אחר כך ולא לבא לידי מצב שחס ושלום יבזה אותה בלבו ותתגנה עליו (נדה יז.)
חטא - פירוד. טעם הענין מפני מה "ואהבת" הוא יסוד התורה ויסוד התיקון, נעוץ בעובדה כי חטא אדם הראשון - הקלקול הגדול ביותר, גרם פירוד בין האדם לאלוקים. בין אדם לחוה. בין אדם לאדמה. ובינו לבין כל בעלי החיים.
חטא זה יצר מרחק נורא בין אדם הראשון לאשתו. שבגללו נוצר המצב של היות האשה "נדה". ענין שיש בו צער, טומאה וריחוק שלא היה קודם החטא. והוא סיבת הסיבות לריחוק שיש לפעמים בין אדם לאשתו.
יצירך בגן עדן - לפני החטא היו האדם ואשתו בדיבוק רוחני וגשמי עליון, בשמחה ובאהבה רבה בניהם עד שלגודל מעלתם נתקנא בהם הנחש. עד היום אנו מברכים בכל ליבנו את החתן והכלה בשבע ברכות "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". אנו מברכים אותם שיזכו לחזור למצב הנפלא הזה שקודם החטא. מצב של שלמות החיבור עד כדי כך שה' בכבודו ובעצמו היה שושבין בניהם ומביא אותם בברית הנישואין. שה' בעצמו ייפה את חוה בעיני אדם הראשון כדי שיהא החיבור שלם.
מאה ושלושים שנה - ממצב נפלא זה הגיעו אדם ואשתו לריחוק נורא שאין למעלה ממנו. עד שמאה שלושים שנה!! פורש אדם הראשון מאשתו היפה ביותר בעולם (בבא בתרא נח.) "ברוגז" של מאה ושלושים שנה!! "ברוגז" שעל פי האר"י ז"ל המשיך קילקולים רבים בכל העולם שאנו מנסים עד היום לתקנם.
תיקון - קלקול זה - חטא אדם הראשון ניתקן והולך לאורך הדורות. ועיקר התיקון הוא מאברהם ושרה שתיקנו מה שקילקלו אדם וחוה.
שרה הולכת עם אברהם לכל מקום שהוא הולך. גם היא עוזבת את משפחתה ובית אביה. היא הולכת עם אברהם מחרן לארץ ישראל, היא יורדת עימו מארץ ישראל למצרים - מקום סכנה. היא מסתובבת עם אברהם בכל מקום על אף הסיכונים בדמות אבימלך וחבריו. היא עוזרת לו לקרוא בשם ה', היא מגיירת את הנשים ואברהם מגייר את האנשים.
אברהם ושרה - דבר אחד - אברהם ושרה נקראים שניהם "אחד" הם מגשימים את תוכנית ה' בבריאה "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". עליהם כתב המהר"ל (גבורות עמוד קלז) - "כתיב (ישעיהו נ"א) "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו",,, כי האיש עם האשה הם "אחד". כי אין 'אחד' זולת הקדוש ברוך הוא. ולכך ברא לו הקדוש ברוך הוא הנקבה, שאם לא כן היה "אחד" יחיד בתחתונים כמו שבארו רז"ל (פדר"א פ' י"ב) על "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו". נמצא כי אחדות האדם על ידי אשתו וכדכתיב (בראשית ב') "והיו לבשר אחד"
לכך אמר "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו", ומה שאמר "כי אחד קראתיו" - על שניהם אומר. כי עם אשתו קראו "אחד".
אברהם מזהה השראת שכינה דרך אשתו - חיבור אמיתי של איש ואשה יכול להיות רק על ידי הקב"ה. רק דבר שהוא אחד באמת יכול חבר שנים שונים כל כך. ולכן איש ואשה שזכו - שכינה בניהם.
כשה' אומר לאברהם בנסיון העשירי (בראשית כב) "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". אנו לא מוצאים שה' אמר לאברהם "זה ההר" כמו שאמר לו בעת שהגיע לארץ "לזרעך אתן את הארץ הזאת". חכמינו אומרים שאברהם זיהה שזה הוא המקום כיון ש "ראה ענן קשור על ההר". שמעתי ממור אבי שליט"א ששאל כיצד ידע אברהם ש'ענן קשור על ההר' זה סימן להשראת שכינה?
ותירץ ש"ענן קשור" זה בדיוק מה שאברהם ראה באהל של שרה. שהרי כך אמרו חכמינו ז"ל על הפסוק שנכתב על רבקה (בראשית פרק כד סז) "ויביאה האהלה שרה אמו" והביאו רש"י ז"ל: "ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ולכן כשראה אברהם 'ענן קשור' על הר המוריה כדרך שקשור על האהל של שרה - ידע ששם מקום השראת השכינה.
תיקון חטא אדם הראשון - זה כמובן ההפך ממה שקרה בחטא אדם הראשון שעל ידו נוצר ניתוק מה', ניתוק מהאשה, ניתוק מהארץ. אברהם מתחיל לתקן את הקילקול של חטא אדם הראשון. לכן ה' אומר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" לעומת אדם הראשון שנאמר לו בדרך השלילה באותו סגנון בדיוק: "כי שמעת בקול אשתך".
חיבור מתמשך - החיבור הזה שבין אברהם לשרה הוא חיבור שמתמשך מהיותם בעולם הזה, גם בקבורה וגם בעולם הבא. "השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו" (בראשית פרק כה). סיפור הקבורה של שרה במערת המכפלה הוא סיכום אך לא סיום של הקשר שנוצר בין אברהם לשרה ביותר ממאה שנה של עמל משותף. השנים הרבות רק העמיקו ביניהם את הקשר. קניית המערה בארבע מאות שקל כסף זהו הקנין הראשון של יהודים בארץ ישראל זהו המאמץ שאברהם משקיע לכבד את אשתו פטירתה.
ואהבת עולם אהבתיך - הגמרא מתארת איך שפעם אחת רבי בנאה ביקר במערת המכפלה ורצה להכנס למקום שבו נמצאים אברהם ושרה. לא הניחו אליעזר עבד אברהם להכנס כיון שחשש שמא רבי בנאה יראה את הקירוב הגדול של שבין אברהם ושרה בעולם האמת. אמר לו אברהם לאליעזר: אל תפחד. כאן בעולם העליון אין יצר הרע. נכנס רבי בנאה למערה וראה את אברהם ישן בחיקה של שרה. ושרה מטפלת בו באהבת אין קץ. לנצח.
ארבעת הענקים - חכמינו אמרו שקרית ארבע נקראת על שם: א] ארבעת הענקים - אחימן ששי ותלמי ואביהם. ב] ארבע זוגות - אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ארבעת הענקים הראשונים הם על שם הקלקול. אותם הענקים שבני ישראל פחדו מהם והיו צריכים להורישם. ארבע הזוגות השנים הם על שם התיקון.
ענקים בלי נשים - הענקים הראשונים לא נקברו עם נשותיהם כי פשוט לא היו להם נשים. לא רק שלהם לא היו נשים - הם לא נתנו גם לאחרים שיהיו להם נשים, על ענקים-נפילים אלו נאמר "ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" ומסבירים חכמינו שהיו חוטפים כלות מתחת לחופה ולוקחים לעצמם לאיזה זמן. עד החופה הבאה שבה יוכלו לחטוף עוד ועוד. בסופו של דבר לא היה להם קשר עם שום אשה וכך הם נקברו - לבד. אולי בגלל זה אין מהם שום זכר, אפילו לא קברי עצמם.
הענקים האלו הם שריד מעולם של תוהו, עולם של כוחות עצומים שאין בהם תיקון. המצוה של בני ישראל היא להוריש אותם מהארץ. - "לא תחיה כל נשמה". כל העמים שהורישו את הענקים לפני בוא בני ישראל עשו כבר תיקון כלשהוא. עמון מואב ואדום לא נכבשו בעת שבני ישראל יצאו ממצרים בדרכם לארץ ישראל כי הם כבר הורישו את הענקים שבתחומם. "אל תתגר בם מלחמה". לעומת על סיחון ועוג הענקים ובני ארצם נאמר "החל רש". הם הוכו עד בלי השאיר לו שריד.
מערת המכפלה - נקראת בשם זה דווקא בגלל ההפרש בין ארבעת הענקים לארבעת הזוגות. "מערת המכפלה" כיון שהיא כפולה בזוגות. דווקא בגלל התיקון שעשו בה אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. במקום הענקים שלא היו להם בנות זוג. אברהם שירש אותם, לקח את כוחותיהם ותיקן אותם. הוא קנה את השדה שבה נקברו אדם וחוה ועליו נאמר "האדם הגדול בענקים". אולי לא היה גבוה כמותם, אבל הוא בהחלט היה ענק.
קנית המערה - תיקון החטא הקדמון - וכך כתוב בזוהר על תיקון חטא אדם הראשון בקנית המערה. (פרשת חיי שרה דף קכח עמוד א) "אמר רבי שמעון בשעתא דעאל אברהם במערתא ואעיל שרה תמן קמו אדם וחוה ולא קבילו לאתקברא תמן אמרו ומה אנן בכסופא קמי קודשא בריך הוא בההוא עלמא בגין ההוא חובא דגרימנא והשתא יתוסף לן כסופא אחרא מקמי עובדין טבין דבכו, אמר אברהם הא אנא זמין קמי קודשא בריך הוא בגינך דלא תכסיף קמיה לעלמין, מיד "ואחרי כן קבר אברהם את שרה".
דיני קידושין נלמדים מקנית המערה - כיון שיחודה של המערה היא בזוגות ובזוגיות לעומת הענקים. לימדה התורה את דיני קידושין דוקא מקניית שדה עפרון "קיחה קיחה משדה עפרון" (קידושין ב:). כי כאן הוא החיבור האמיתי עם האשה ועם הארץ. לכן קנה אברהם את השדה מאדם ששמו "עפרון" ורומז על יסודו בעפר. ועפר הוא מיסוד הפירוד. קנית המערה והפיכתה לחברון - היא ביסוד החיבור והאחדות.