חשבון של מצוות ועברות

שלום

1. יראת העונש זה ההתבוננות של האדם בהשלכות של העברות שלו מבחינת העונש והתוצאה שלהן, וממילא ההימנעות מלעבור עליהן. ממליץ ללמוד בעניין זה את פרק ד' במסילת ישרים (כל הספר מומלץ ביותר).

לגבי החישוב שכתבת - זה לא בדיוק עבירות לעומת מצוות, אלא אדם צריך לעשות חשבון נפש על כל מעשיו (למשל כל יום), ולהתבונן גם בדברים הרעים שעשה, ואיך יכול לתקן ולהימנע בעתיד, וגם על הדברים הטובים שעשה, איך ניתן לשפר ולרומם אותם בעתיד.

2. זה נכון שיש דבר שכזה עקרונית, אבל זה לא הכלל הרגיל, והאדם גם לא יודע לשים את האצבע האם המצב הנפשי הוא תוצאה של הכפרה או אי כפרה.

פחדים וחרדות יכולים לבוא מעוד כל מיני סיבות. אם זה משהו שאדם לא מצליח להתמודד איתו לבד, אני חושב שמאוד כדאי לגשת לאיש מקצוע מהתחום הטיפולי ולקבל סיוע.

כמו שכתבתי לך כבר, אם אדם מקיים את שלבי התשובה באמת, כמו שכתב הרמח"ל בפרק ד' במסילת ישרם: "בהיות השב מכיר את חטאו, ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו", אז אחרי זה הוא יכול וצריך להיות בשמחה ובביטחון שתשובתו התקבלה, ולהסתכל על עצמו כפי שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, פרק ז:

"אל ידמה בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים, מפני העוונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא, וכאילו לא חטא מעולם; ולא עוד אלא ששכרו הרבה, שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים, מקום שבעלי תשובה עומדין בו, אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו: כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שהן כובשין יצרם יתר מהן."

"התשובה מקרבת את הרחוקים: אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד. וכן אתה מוצא שבלשון שהקדוש ברוך הוא מרחק את החטאים--בה מקרב את השבים, בין יחיד בין רבים: שנאמר "והיה במקום אשר ייאמר להם, לא עמי אתם, ייאמר להם, בני אל חי" (הושע ב,א), ונאמר ביכוניה ברשעתו "כתבו את האיש הזה ערירי . . ." (ירמיהו כב,ל), "אם יהיה כוניהו בן יהויקים מלך יהודה, חותם על יד ימיני" (ירמיהו כב,כד). וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו "ביום ההוא . . . אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי, נאום ה', ושמתיך, כחותם" (חגי ב,כג).

כמה מעולה מעלת התשובה: אמש היה זה מובדל מה' אלוהי ישראל, שנאמר "עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם" (ישעיהו נט,ב). צועק ואינו נענה, שנאמר "גם כי תרבו תפילה, אינני שומע" (ישעיהו א,טו). ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו, שנאמר "מי ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי" (ישעיהו א,יב), "מי גם בכם ויסגור דלתיים" (מלאכי א,י), "עולותיכם ספו על זבחיכם, ואכלו בשר" (ירמיהו ז,כא). והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם, הדבקים, בה', אלוהיכם" (דברים ד,ד). צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו, ואני אענה" (ישעיהו סה,כד). ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, שנאמר "כי כבר, רצה האלוהים את מעשיך" (קוהלת ט,ז). ולא עוד אלא שמתאווים להם, שנאמר "וערבה, לה', מנחת יהודה, וירושלים--כימי עולם, וכשנים קדמוניות" (מלאכי ג,ד)."

כל טוב ובהצלחה רבה