שאלה
שלום כבוד הרב!
קראתי את תשובתך לבחור חילוני שעומד למסד את הקשר עם בחורה דתיה והבנתי את עמדתך בנושא.הייתי רוצה לפנות אליך בשאלה הבאה:אני נשואה כבר 13 שנה,יש לנו 2 ילדים.לאחרונה מתחולל בי תהליך כאשר אני מחפשת תשובות אמיתיות למשמעות החיים וזה הוליך אותי להרצאות על יהדות ולמידת הדברים הקשורים לדת באמצעות הספרות והאינטרנט.אני מגדירה את עצמי כחוזרת בתשובה אך בעלי לא מעוניין לשתף פעולה למשל בשמירת שבת,כשרות וכדומה.
הילדים לומדים במסגרת חרדית ושנינו מרוצים מבחירה זו.אך כיצד פותרים את בעית האי הסכמה בין בני הזוג בתחומים כל כך עיקרוניים?
הרי גירושין זה לא פתרון אחרי כ"כ הרבה שנות נישואים או שאני טועה?
אודה על התשובה,
ריטה.
תשובה
שלום וברכה
נתחיל מהשורה האחרונה - גירושין הם לא פיתרון לעניין, ואת צודקת בגישתך העקרונית. מעבר לכך, את כרתת אתו ברית ואין את יכולה להפר אותה באופן חד צדדי, גם בשעה שאת מתקדמת ב"ה בכיוון יהדותך ושזה דבר נכון מאוד לעשות.
מה עושים ?
מתקרבים האחד לשני. את אינך תובעת ממנו לשנות את דרכו, והוא אינו תובע ממך להתעלם ממה שאת מחפשת ומתקדמת. את עושה בשלב הראשון את יהדותך בצורה הבסיסית ביותר כשחלק ממנה הוא הגברת הזוגיות ביניכם, והוא מסכים שכל מה שאת עושה ולא דורשת ממנו - עושים. כך מוצאים דרך שבה דווקא הכיוון החדש ביניכם יגביר ויעמיק את הקשרים ביניכם, ובשעה ששניכם תהיו משוכנעים כי כוונתכם לטובה, והוא יראה כי את לא "בוגדת" בו בהליכתך לכיוון האמונה, כי אם להפך - את מתקשרת בו ולומדת את עצמך ואת זהותך כחלק מקשרים אתו - הנכונות לקבל כל אחד את דרכו של השני תהיה גדולה יותר.
זו דרך ארוכה שהיא קצרה. היא ארוכה כי היא מורכבת מאוד ולא פשוטה, אולם היא קצרה כי פעמים רבות היא מובילה ליעד אותו מחפשים.
כל טוב ובהצלחה