חיוב שנים מקרא ואחד תרגום

א. "ואלה שמות בני" ראשי תיבות: וחייב אדם לקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, בטעמיה נגוניה יקראנה.

ב. מעיקר הדין חייב אדם לקרוא בעצמו, ולא לצאת בשמיעה מאחרים. ועל כן אין להחשיב את שמיעת קריאת התורה בבית-הכנסת כקריאה פעם אחת.

ג. אדם שאינו יודע לקרוא וסומא פטורים, ואינם צריכים לשמוע מאחרים, אבל המחמיר לשמוע מאחרים תבוא עליו ברכה (כף החיים רפה,י). שמיעה זו יכולה להיות גם מקלטת.

ד. מעיקר הדין קוראים כל פסוק פעמיים ואח"כ את תרגום אונקלוס עליו, "וירא שמים יקרא תרגום וגם פירש"י" (מרן,, שו"ע או"ח רפה ב,).

ה. לאחר סיום הפרשה נוהגים לקרא את הפטרת אותו שבוע, גם אם בבית הכנסת יקראו הפטרה אחרת כגון, שבת ור"ח שמפטירים "השמים כסאי". ויש הנוהגים לקרא גם את ההפטרה שמפטירים בבית-הכנסת (כף החיים שם, לו).

ו. ההלכות הנ"ל תקיפות גם לגבי מי שאינו יודע לשון הקדש או אינו מבין את לשון התרגום. בכל אופן ראוי שאנשים כאלו יקראו גם פירוש או תרגום בלשון שהם מבינים, ואשר מבוססים על פירושי חז"ל (ע"פ משנה-ברורה, מ"ב רפה ה,).