שאלה
האם נשים חיבות במים אחרונים?
תשובה
אמרו חז"ל (גמרא ערובין י"ז:) "מים אחרונים חובה,'. והטעם "מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העניים". וכתב רש"י "ואמור רבנן אחר כל אכילתך אכול מלח ומשום מלח שטבל בו אצבעו תקנו מים אחרונים.
ובגמ' חולין (ק"ה) כתבו הטעם כדי להעביר הזוהמא. ועוד כתבו (יומא פ"ג וחולין ק"ו) שמים אחרונים הרגו את הנפש הובא הספור ביומא.
ובתוס' (ערובין ד"ה "מים אחרונים" וחולין ד"ה "מים ראשונים") כתבו שעכשו לא נהגו במים אחרונים משני טעמים:
א. שאין מלח סדומית מצוי בימינו.
ב. לפי שאין אנו רגילים לטבל אצבעותינו במלח אחר אכילה.
והרמב"ם (הל' ברכות פ"ו ה"ג) כתב שחייבין בנטילת ידים מים אחרונים שמא יש בפת מלח סדומית או (מלח שטבעו כמלח סדומית.
והטור (או"ח קפ"א) פסק שצריך גם בזה"ז ליטול מים אחרונים ואמנם הביא בסוף גם את דעת התוס' שלא נהגו כן בזה"ז .
וכן פסק השלחן ערוך (קפ"א ס"א) ובס"י פסק שגם הנוהגים שלא ליטול מים אחרונים, מי שהוא אסטניס ונוטל ידיו אחר הארוחה צריך לעשות כן קודם ברכת המזון. ובענין זה נשים יותר זהירות מאנשים בנקיות ידיהן.
והמשנב"ר כתב את דעת הגר"א שבזה"ז צריך גם כן ליטול ידיו בסוף הארוחה, וכן דעת המג"א בשם המקובלים והמהרש"ל והברכי יוסף.
והרב כה"ח (קפ"א אות א') הביא כמה וכמה מקורות מהזוה"ק ושה"מ בענין חיוב מים אחרונים.
וגאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח פסק (כא"ח שלח א', ו', ז') שחיבים ליטול מים אחרונים בזה"ז ויש סוד גדול בדברי חז"ל "מים אחרונים חובה" ויאמר מאמר זה קודם שיושיט ידו ליטול מים אחרונים.
ומעתה, כיון שאנו פוסקים שחובה ליטול ידיו במים אחרונים, אם מטעם מלח סדומית והדומה למלח סדומית או מטעם שהידים תהיינה נקיות לפני הברכה, או מטעמים של הסרת הטמאה שהובאו בקבלה, כל הטעמים הללו שיכים באנשים ובנשים וכלם חיבים במים אחרונים.
וחיוב נטילת ידים במים אחרונים בין אם נוגעים באוכל ממש ובין אם אוכלים בכף ובמזלג, או אוכלים כריך העטוף בניר. על כל אכילת לחם - חיב במים אחרונים.
לסכום:
א. מים אחרונים חובה גם בימינו ויש להזהר מאוד בזה הן מצד ההלכה והן מצד הקבלה.
ב. קודם שיטול ידיו יאמר "מים אחרונים חובה".
ג. גם נשים חיבות במים אחרונים כאנשים, ואולי יותר מהם כיון שהן זהירות יותר בנקיון (אחרונים).
ד. גם מי שלא נגע באוכל אלא השתמש בכף או מזלג או אכל כריך עטוף - חיב במים אחרונים.