שאלה
האם נשים חיבות בתפלה או רשאיות להתפלל, ולברד ברכת יוצר וכו'?
תשובה
א. המשנה במסכת ברכות אמרה "נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפלין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון". ומבארת הגמ' (ברכות כ.) כיון שקריאת שמע היא מצות עשה שהזמן גרמא לכן
הנשים פטורות אף על פי שיש בה קבלת עול מלכות שמים.
וכן פסק השלחן ערוך אך הוסיף "נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. הגה, ויקראו לפחות פסוק ראשון" (שו"ע ע').
וכאמור בתפלה היא חיבת, וכדברי השלחן ערוך (שעו"ע ק"ו): "ונשים ועבדים שאף על פי שפטורים מקריאת שמע חיבים בתפלה מפני שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא, וקטנים שהגיעו לחנוך חיבים לחנכם".
הגמרא שם בברכות אמרה שתפלה "רחמי נינהו" שמא יאמר האדם התפלה היא כמצות עשה שהזמן גרמא שהרי כתוב בה "ערב ובקר וצהרים" דהיינו שחרית מנחה וערבית, קובעת המשנה שהן חיבות בתפלה.
ויש מחלקת בבאור גמרא זו. רש"י לא גרס "בתפלה פשיטא" שחיבות "דהא לאו דאוריתא היא" אך התוסי שם (ד"ה בתפלה") גרסו פשיטא.
והמשנב"ר בסימן ק"ו כתב שדבדי השו"ע שהתפלה היא מצות עשה שהזמן גרמא זהו אליבא דהרמב"ם הסובר שהתפלה היא מצות עשה (וראה ברמב"ם פ"א מהל' תפלה ה"א וראה שם בכס"מ ובמגדל עוז וכן בספר החנוך מצוה תל"ג). ולדעת הרמב"ם חיבת בתפלה אחת ביום לפחות.
ואולם מרן הבית יוסף ק"ו באר את דברי הטור "פטורים מן התפלה" - "פשוט הוא דכיון דפטורים מק"ש דאוריתא כ"ש מתפלה שהיא מדרבנן". ובהמשך גם הביא את שיטת רש"י דוקא שנשים חיבות בתפלה כיון שהיא רחמי ורבנן תקנוה גם לנשים.
ובאמת הרב כף החיים כתב (ק"ו אות ז') שאין קושיא וסתירה מדברי מרן השו"ע שנראה שהוא סובר שתפלה זו מ"ע מדאוריתא כהרמב"ם בעוד שהוא סובר שבאמת היא מדרבנן ויישב שמה כתב "מפני שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא" - זה יתכן לאמרו גם על מצוות דרבנן. ועוד, הרי גם הרמב"ן החולק על הרמב"ם וסובר שהתפלה אינה מצות עשה, מכל מקום הוא מודה שבעת צרה מצוה מדאוריתא להתפלל וזה שכתב הרב בעל החנוך "ומי שצר לו ולא קרא אל השם יתברך להושיעו בטל עשה זה כדעת הרמב"ן ז"ל".
ב. לענין הברכות: כתב המשנב"ר (סימן ע' ס"ק ב') שנשים פטורות גם מברכות ק"ש אך הביא דעת מג"א שחיבות ב"אמת ויציב" דנתקן על ענין זכירת יציאת מצרים, וכן הברכות שלאחריה דערבית מחויבות לאמרם דמצות זכירת יציאת מצרים נוהגת ביום ובלילה והוסיף שיש חולקים על כך.
וגם הרב כף החיים (עי אות א') הביא דעות אלו וכתב "ומכל מקום אפילו למאן דאמר פטורים - אם הם מקימים המצוה יש להם שכר אלא שאינו כמו מצוה ועושה". וחתם דבריו "ועל כן נוהגות הנשים שיודעות ללמוד, להתפלל כל סדר התפלה כמו האנשים אין פחות, מפרשת העקידה עד סוף עלינו לשבח".
וראה בבא"ח (וישב א', י"ב שכתב שנשים מברכות ברכת התורה, ובספרי "ספר הלכה" ח"ב הן סעיפים מ' מ"א, ובספר זכרון מהרב צדקה זיע"א הובאה תשובתו לבנות "אור החיים" ב"ב שיברכו יוצר, ק"ש ומוסף).
על כן מותר לנשים להתפלל את כל התפלה כולה ולברך ברכות השחר (ואומרות "ברוך שעשני כרצונו בלי שם ומלכות" – (שם בבא"ח ס"י). ברוך שאמר, ישתבח, יוצר ומוסף "מפרשת העקידה עד סוף עלינו לשבח".
לסכום:
א. נשים פטורות מקריאת שמע ונכון שיקראו לפחות פסוק ראשון וברוך שם כדי שיקבלו עליהן עול מלכות שמים, אבל נהגו היום לקרוא כל קריאת שמע.
ב. נשים חיבות בתפלה אחת ביום לפחות, ורצוי שתהא תפלה שלמה.
ג. נשים חיבות לברך ברכות התורה, ואומרות "ברוך שעשני כרצונו" בלי שם ומלכות וכן ברוך שאמר, ישתבח, יוצר, עמידה ומוסף.