חיה בבית

שלום!

[האכלה ]

מותר (ומצווה) להאכיל את הכלב בשבת, אך אין לטרוח בזה טירחא מיותרת שנועדה רק לפינוק הכלב. לדוגמא: מותר לשים בשר לפניו, או לתת לו בונזו, אבל להתחיל לחתוך את הבשר לחתיכות קטנות או לערבב את הבונזו כדי שיהיה לכלב טעים יותר אסור.

[פינוי צרכים ]

אם הכלב עשה צרכיו במקום שזה לא נעים שהם שם, מותר לפנות אותם (מדין "גרף של רעי" - שמותר לפנות מוקצה ממקום שהוא מאוס לאנשים בו).

[ליטוף ]

מותר ללטף את הכלב (לכל הדעות, ככל נגיעה במוקצה שמותרת, רק הזזה אסורה, והמחמיר בזה אינו אלא טועה, שהרי התירו בפירוש לסייע בצדדים לבהמה ללכת).

[הרמה ]

בעקרון בעלי חיים הם מוקצה בשבת, ואם כן אין להרים ולטלטל אותם. אמנם רבים מהאחרונים סוברים שחיות מחמד שרגילים לשחק איתם ולטלטלם כל השבוע - אינן מוקצה. והמיקל וסומך על שיטות אלו יש לו גדולים לסמוך עליהם (הגרש"ז אויערבך, הגר"מ פיינשטיין, הרב אליעזר מלמד שליט"א ועוד אחרונים).

[טיול ]

מותר לשים רצועה סביב צוואר הכלב ולצאת איתו לטיול, אך יש להזהר שלא תבלוט הרצועה טפח מתחת יד האדם (מהצד השני, לא של הכלב), שהרצועה לא תגיע למרחק של טפח ומטה קרוב לקרקע, אלא תהיה מתוחה מעל גובה זה.

יש להזהר מאיסור צידה, ולכן אם הכלב ברח מהבית, אין לתפוס אותו ולהחזירו (ואם יש חשש שהכלב יזיק וינשך - משום חשש פיקוח נפש יש לתופסו).

אם הכלב רגיל לחזור בערב הביתה - יש להקל לתפסו אם קיים חשש הפסד או צער בעלי חיים.

יש להיזהר אם פותחים את הדלת שלא לחזור ולסגרה, אלא כשפותח יקפיד למלאות בגופו את הפתח, וכך לא יחשב שהחיה השתחררה וכעת ניצודה שוב.

כל טוב!