שאלה
שלום לכבוד הרב.
בפרשת בלק, שני פס' מהסוף (בערך) נאמר:
"וירא פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו"
בפרשת פנחס פס' ב' נאמר:
"פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני-ישראל בקנאו את-קנאתי בתוכם ולא-כליתי את בני-ישראל בקנאתי"
שני הפס' נמצאים בהפרש של כ-4 פס' בניהם, בפס' הראשון אנו רואים את ייחוסו של פינחס, אם כן למה נאמר ייחוסו שוב אחרי 4 פסוקים?
זה לכאורה מיותר..?
אשמח לקבל תשובה מהירה כי ממחר אני לא אוכל לראות את התשובה עד לשבוע הבא,
תודה מראש
-הדס-
תשובה
ב"ה
נראה שהחזרה באה לומר עד כמה המעשה, עם כל מורכבותו, שואב מבית אהרון. אף שבית אהרון, רודף שלום, יש מצבים שבהם יש לכך משקל משמעותי ועמוק. אותו מקור של אהבה לבריות הוא המקור לקנאה לה' צבאות.
אל תחשוב שהיחוס הוא מקרי, הוא מהותי
שי