שאל את הרב

חזרה בתשובה יחס להורים

הרב חנן שוקרון הרב חנן שוקרון 13/08/18 17:03 ב באלול התשעח

שאלה

שלום כבוד הרב, אני ניצבת לפני בעיה גדולה הקשורה בהתקרבות לתשובה ודת.

אני באה ממשפחה חילונית. אני רוצה להתקרב יותר לדת ולמצוות, אך ההורים שלי לא אוהבים את הרעיון כלל וכלל, הם מתנגדים לזה וגם ככה העניין קשה לי ממילא עם כל הלימודים וכו', ועכשיו אני צריכה גם לעמוד בפני ההורים שלי בעניינים האלו..

אני כבר אובדת עצות, הם כבר מתחילים לנסות לחטט מה אני בפאלפון עד כדי כך, ואני לא מוכנה לשקר להם, אך יותר כואב לי לחשוב על כל הריבים שיהיו.

כל הזמן אני נעצבת שלא הגעתי ממשפחה דתית, בה יכולתי לשמור את המצוות בצורה הולמת ולא חלקית.

שיחה עם ההורים לא באה בחשבון היות ואמא לי לוקחת את העניין קשה וחושבת שאני משוגעת ורוצה שאני אתלבש כמו בני גילי (מכנסיים קצרים וגופייה) וגם אבא שלי, אף על פי שהוא מסורתי, מצדד בה.

ניהלתי שיחה עם אבא שלי והוא לא הסכים לקבל את זה.

אני כבר לא יודעת אם יש טעם לכל זה כי לא משנה כמה אני משתדלת לשמור מצוות עיקריות בסוד, תמיד איכשהו העניין יתגלגל לריב.

תודה.

תשובה

לשואלת שלום,

שמח לקרוא על ההחלטה שלך להתקרב ליהדות ולשמור מצוות, כל הכבוד על האומץ, בטח בגילך, לא מובן מאליו בכלל. ומצד שני מצער לשמוע שהדבר לא מתקבל בצורה חיובית ועצמאית אצל ההורים.

הקושי שאת מעלה, האתגר של הבחירות שלנו מול ההורים, הוא אתגר נורמלי מאוד. בעיקר בתחילת התשובה, ובעיקר בגיל הנעורים. דרכי הפעולה משתנים בין אדם לאדם ובין משפחה למשפחה, אך אנסה להועיל בעקרונות מנחים כלליים. כמה נקודות שחשוב להפנים, ובעז"ה על ידי ההפנמה הזאת לנקוט בדרכי פעולה:

א. צריך להבין שהאתגר הזה, הריבים והוויכוחים, נובעים מדאגה של ההורים שלך. הם אוהבים אותך, את יקרה להם והם לא רוצים שתיפגעי חלילה או שתיכנסי לדבר שבעיניהם נראה שלילי. הם חינכו אותך כל החיים בדרך שהם חושבים שהיא הטובה ביותר, וכעת את בוחרת מסלול שונה מהם, ההתנגדות היא לא 'דווקא', אלא נוסעת לרוב מאהבה גדולה ודאגה אימהית.

לכן חשוב שתראי להם כמה שההתקרבות לדת עושה אותך שמחה וחיונית, וילדה טובה, ולא חלילה להיפך. כשהורים רואים שטוב לילד שלהם והוא מקרין זאת, גם להם טוב. העובדה שהתקרבת לא צריכה לבוא על חשבון כיבוד הורים, אלא להעצים אותו. יש לך שביל מיוחד שמתאים לך מבחינת הנפש והאופי.

ב. ההתנגשויות הן לא תמיד הגיוניות ורציונליות, ולעיתים קרובות נובעות מחוויות העבר של ההורים או מרגש חזק.

לכן ההתמודדות לא צריכה להיות תמיד בשדה ההגיון אלא בשדה הרגשות. לשתף אותם במה שאת מרגישה, בחוויות, באנשים עימם את מסתובבת, כדי לשדר רוגע וביטחון. לחזק את הקשר איתם.

ג. אין תפקידנו לחנך את ההורים, ובטח שלא להחזיר אותם בתשובה. יש להם חיים משלהם והם שמחים בבחירתם.

לכן כל שיחה שלנו איתם לעולם לא תהיה בצורה מטיפה ומה הם צריכים לעשות, אלא שיחה נעימה ורכה כשאנחנו מתבטלים בפניהם.

ד. אנחנו אחראים על הבחירות שלנו. לכל אדם יש בחירה חופשית והוא עצמאי לבחור בדרך בה הוא מאמין. יחד עם זאת, עד גיל 18 אדם נמצא תחת אחריות ההורים, ואף לאחר מכן ההורים חשים אחריות לבחירות של ילדיהם. חשוב לשדר שאת לא מבטלת את דעתם, אלא מתחשבת בדעתם ומחליטה בעצמך.

אל לך להצטער שלא נולדת למשפחה דתיה, משתי סיבות:

קודם כל, להיוולדות במשפחה דתייה יש אתגרים אחרים, אין אדם שהחיים שלו דבש.

שנית, אנחנו מאמינים שבורא עולם הביא אותך לעולם בזמן הזה ובמקום הזה עם המשפחה הזאת כדי להעמיד אותך בניסיון שיגלה את כוחות הנפש העצומים שלך. וזה אפשרי רק בסביבה שבה את נמצאת. אם הסביבה הייתה 'קלה', המציאות לא הייתה זוכה לגילוי הכוחות הגנוזים בך. ה' מאמין בך שאת מסוגלת, וכולנו מצפים שתצליחי!

לסיום- מקווה שעזרתי, אני ממליץ לך לחפש ולהיות בקשר עם מישהי שקרובה אלייך (פיזית וגם השקפתית) ונמצאת בעולם הדתי שתוכלי להיוועץ בה ותהיה לך מקור תמיכה וכוח.

כמובן אפשר לשאול שאלות נוספות דרך ממשק השו"ת.

בהצלחה בדרך החדשה!

כתבות נוספות