שאל את הרב

חוסר ביטחון לגבי המראה והמשקל שלי

חדשות כיפה חברים מקשיבים 25/02/22 16:07 כד באדר א'

שאלה

אני בת 16 ואני מרגישה שכל מה שאני אוכלת ישר משמין אותי וגורם להיות יותר שמנה ממה שאני

כאילו הייתי רוצה להרזות בדרך נכונה וזה לא ממש הולך לי אז אמרתי שאני אתחיל לעשות את זה בכוח ולא במוח, בדרך של לאכול הרבה פחות בצורה משמעותית וישר להקיא את מה שאני אוכלת

אני כל הזמן מסתכלת במראה ובוכה ממה שאני רואה ואני גם משווה את עצמי לאחרים... אה ואני גם מפחדת לספר למישהו. מה לעשות?

תשובה

שלום לך.

החוויה שאת מתארת נשמעת בהחלט לא קלה. את מתארת התחושות שאת חווה בזמן ההתבוננות בעצמך במראה, ובמקביל את הרצון הגדול להרזות, ואת חוסר ההצלחה שאת חווה. בנוסף, את מתארת את הלבד שאת נמצאת בו עם ההתמודדות, ואת הפחד לספר לאחרים. אלו תחושות בהחלט לא קלות, אבל הן בהחלט קורות להרבה מאוד בנות ובנים בגיל ההתבגרות, את לא לבד פה!

בשאלתך את מעלה קודם כל את התסכול מגופך ואת הרתיעה ממנו, זה כל כך מובן בגיל ההתבגרות! כל כך הרבה בנות חוות את מה שאת מתארת, במיוחד כשזה גיל עם השוואה תמידית בכל התחומים, כמו שכתבת. בנוסף את מתארת את התסכול מהניסיון לרדת במשקל, ואת הלבד בתוך התהליך הזה, ובתוך מה שאת חווה. זה בהחלט מפחיד לשתף ולספר בהתמודדות, ומצד שני גם הלבד בתוך זה הוא לא פשוט.

חשוב לי שתזכרי שאת מיוחדת ומהממת, זה בסדר וטבעי לרצות לרזות, אבל הייחודיות והקסם שלך ישארו, והם שם בלי קשר לכמה את מלאה או רזה.

תיארת בשאלה התנהלות וחוויה שמזכירות קצת הפרעות אכילה. אנחנו לא יודעים אם יש לך הפרעה כזאת, אבל יש קווים משותפים שמעוררים את החשש. חשוב שתדעי גם את לזהות את הסימנים, ולקבל עזרה מתאימה! אפשר להתמודד עם הפרעת אכילה, ואפשר גם למנוע אותה לפני שהיא תופסת תאוצה. זה בידיים שלך! ואנחנו כאן איתך בבירור הזה.

כמו הפרעות רבות אחרות, הפרעות אכילה מתחילות בראש ולא בבטן. נתייחס כאן בעיקר להפרעות שקשורות לרזון קיצוני: אנורקסיה, ובולימיה. הן נפוצות מאוד בקרב בנות, אבל קיימות גם אצל בנים. תופעות כמו דימוי עצמי נמוך, דימוי גוף מעוות, ביקורת עצמית או מהסביבה, ומחשבות שליליות באופן כללי, כל אלה עלולים להגביר את הסיכון לפתח הפרעת אכילה. כשאדם מרגיש "לא מספיק" (מקובל, מגניב, חכם, יפה, אהוב, וכדומה), והוא גם חשוף לתפיסת גוף מעוותת (בסרטים, פרסומות, ושיח חברתי קיצוני על גוף ו"יופי"), יש לנו תנאים מתאימים להתפתחות של הפרעה כזאת. האנרגיה העצומה שמושקעת בשינוי הצורה של הגוף ובפיקוח כפייתי על צריכת קלוריות, היא בעצם הדרך של המתמודדים להרגיש שהם נמצאים בשליטה על עצמם, על המצב, על העולם שלהם. וזה סוג של "קיצור דרך", שלא באמת משרת אותם.

אז איך מזהים הפרעת אכילה? יש כמה סימנים עיקריים:

1. הרגשה לא טובה. לפעמים אנחנו מזהים שלמישהי פשוט לא טוב. לא נוח, לא נחמד, משהו מטריד, משהו מציק. טוב לשמור על ערנות כדי להבחין מתי מישהי מתנהגת לא כמו עצמה, מוטרדת ומוסחת יותר מהרגיל.

2. עיסוק מתמיד באוכל ומשקל. ספירה מדוקדקת של קלוריות, הימנעות מאכילה עם אחרים, דיאטה שאף פעם לא מסתיימת, וגם חוסר אנרגיה וחולשה, כל אלה יכולים להעיד על הפרעת אכילה אפשרית. גם רזון קיצוני או הקאות תכופות הן נורות אזהרה.

אז מה אפשר לעשות? הנה כמה רעיונות וכיוונים למחשבה שאת יכולה לשקול ולבחון

1. קודם כל אולי הייתי מנסה לשתף מישהו שאת סומכת עליו, כמו אמא, מדריכה, או כל אדם שאת מרגישה שיכול להיות איתך בתקופה הזו. לשאת את כל זה לבד זה נורא קשה! ואולי תופתעי לגלות שגם להן היו התמודדויות דומות בגילך. זה דורש הרבה אומץ, אבל יכול להקל עלייך בהמשך. אם תרצי את מוזמנת לדבר איתנו לפני הפנייה למישהי בסביבתך. זה יכול לתת לך ביטחון ואפשרות לחשוב איך בדיוק לדבר ולפנות. אנחנו כאן איתך בכוכבית 8298.

2. הייתי מחפשת תזונאית שיכולה להתאים לך. יש היום כ"כ הרבה שיטות מגוונות שמתאימות לאנשים שונים, ולפעמים לוקח זמן עד שמוצאים מה שמתאים. אבל חשוב לי לציין שהדרך שבה את בוחרת כרגע יכולה להזיק לגופך ולא בהכרח תגרום לך לרדת במשקל (לפעמים התגובה של הגוף הפוכה ודווקא מעלים כשיש חוסר במזון..).

3. כדאי מאוד לקבל הדרכה וידע מפסיכולוגית/יועצת או כל אשת מקצוע שיכולה לחזק אותך ותוכלי גם לשתף אותה. אולי דרך חיזוק הנפש שלך, תוכלי להחזיר לעצמך את האהבה שלך לעצמך, בלי קשר למשקל, וזה דבר שיכול לגרום לך להרגיש טוב יותר. גם לגבי פנייה לייעוץ את מאוד מוזמנת לדבר איתנו, ונוכל לסייע.

לסיכום:

תיארת בשאלתך את החוויה שלך אל מול המראה שלך. את התסכול מהגוף שלא יורד במשקל, את הבכי כשאת מתבוננת בעצמך, ואת הלבד והפחד מהשיתוף. אלו תחושות כ"כ הגיוניות בגיל המורכב שאת נמצאת בו! את לא לבד פה. דיברנו על כך שחשוב שתזכרי כמה את מהממת ומיוחדת בלי קשר לגופך. אז מה אפשר לעשות? דיברנו על שיתוף מישהו שאת סומכת עליו, למרות שזה דורש הרבה אומץ. אפשר גם לחפש תזונאית עם שיטה שיותר מתאימה לך, זה יכול לקחת זמן, אבל זה הכי בריא ונכון לגוף שלך. אופציה נוספת שהצענו היא ללכת לייעוץ אצל אשת מקצוע, שהמטרה שלה היא גם שיתוף אבל גם חיזוק הנפש שלך והחזרת האהבה לעצמך, שתראי ותכירי כמה את מיוחדת ומהממת בלי קשר למשקל או למראה.

מחכות לשמוע ממך במוקד הטלפוני, כוכבית 8298 , או במוקד הווטסאפ: 052-468-3927. וכמובן כאן באתר בשאלה חדשה.

בהצלחה!

נעה

(st)

כתבות נוספות