שאלה
שלום.
יש לי שאלה בנושא חברויות. לפני השאלה אקדים ואומר שעשיתי שינוי ממש גדול מהעבר, והיום אני ממש חברותי, זורם וכו'. הרבה חבר'ה אוהבים לדבר איתי וסתם לצחוק ביחד, ואני מחובר לכל הכיתות אצלנו בישיבה. יש לי חברים קרובים מכל הכיתות, ואיכשהו אני כל פעם מגלה שכאילו לא משנה כמה צחוקים וכיף נעשה ביחד, ונשתף וניעזר אחד בשני, עדיין משהו תקוע שם.
למשל: כשאני שולח לחבר הודעה כמו "מה איתך?", או סתם פותח איתו בשיחה, אני מצפה שיזרום וייהנה מהשיחה או יענה בכלל. אבל כמעט תמיד אני מרגיש שאני מדבר עם עצמי ושאולי אני מציק להם כשאני פונה אליהם, כי הם לא טורחים להחזיר תשובה.
יוצא שאני חברותי והכול והרבה חבר'ה אוהבים להיות לידי, אבל בסופו של דבר אפילו אלו שקרובים אלי יותר מכל אחד אחר - נראה שהם באים אלי רק כשהם צריכים אותי. למרות שלא תמיד. לפעמים הם פונים אלי סתם ככה או אפילו כדי לעזור לי ומגלים אכפתיות ואהבה, אבל בגלל שהם פעם ככה ופעם ככה, אני לא יודע אם באמת אכפת להם ממני או שלא כזה. אני כל הזמן מרגיש שאני צריך להיזהר כשאני איתם שלא "אאבד" בטעות את הקשר...
חשוב לי להיות חשוב למישהו. אני לא רואה טעם בלחיות בלי חבר קרוב שאני יודע שאוהב אותי ושתמיד שם בשבילי ולהפך. אז הבעיה היא בי או בהם? מה אני צריך לעשות? אני רוצה חבר שישאר חבר לתמיד. הבעיה היא שאי אפשר לדעת מה יהיה.
תשובה
שלום וברכה שואל יקר!
אשריך על המאמץ וההשתדלות לשינוי ופיתוח האישיות וקשרי החברות שלך. ברור לי שזוהי עבודה הדורשת עקביות, רצינות הקרבה עצמית ולפעמים אפילו לחרוק שיניים. אשריך שאתה כל כך קשוב לעצמך ולרגשות הפנימיים שלך, ואשריך על האומץ לשאול שאלה עמוקה, חשובה ויסודית שכזו!
לפני שאנסה לענות על שאלתך המיוחדת חשוב לי לציין שאין כאן בכלל "בעיה" לא בך ולא בחברים היקרים שלך. מהתיאורים שתיארת אתה נשמע בחור מדהים, אמיתי, מבין עניין ואיכותי. וגם חבריך היקרים נשמעים כחברים טובים ומיוחדים שכיף להיות איתם. לפעמים דיוק קטן וסדר במחשבות יכול לפתור דברים שנראים כבעיה בעוד שבכלל אין כלל בעיה.
ערך החברות הוא ערך עליון הדורש מאיתנו מאמץ, יגיעה והרבה מחשבה כיצד לקנות חבר, עד כדי כך שחז"ל מורים לנו "וקנה לך חבר" היינו שעלינו להשתדל ולהתאמץ להשיג חבר טוב, ואתה לפי התיאור שתיארת קיימת זאת בהידור רב! השקעת מעצמך המון הן בפן הרגשי והמנטלי והן בפן הטכני, אתה מתעניין, צוחק, עוזר ואוהב את חבריך ועושה כל מה שאתה יכול על מנת לקבע ולשמר את החברות ומגיע לך על זה צל"ש גדול, באמת!
יחד עם זאת אתה אומר שאתה מרגיש כמעין פחד פנימי מכך שאולי ההשקעה לחינם, ושאולי הם לא באמת שמחים בחברות איתך, וההוכחה לכך היא שהם לא תמיד עונים ומגיבים ליצירת הקשר שאתה יוזם. וכאן כדאי לדעת שהציפיות שלנו הם מקור העומס הרגשי שלנו, וכדברי שלמה המלך "תוחלת ממושכה - מחלה לב" (משלי יב, יג), היינו כשהאדם מייחל ומצפה למשהו זמן רב והוא לא מתממש, זה גורם למעמסה רגשית גדולה וכבדה על הלב. ועוד יותר, כאשר יש לנו ציפייה לא מדויקת ומבוררת היא יכולה להיות מקור לאכזבות שלנו. לכן, כדאי שנדייק יותר למה עלינו לצפות בקשר עם חברים.
בוא נחשוב רגע למה אתה מרגיש לפעמים שאולי החברים לא באמת שמחים בקשר איתך? תיארת מצב שכאשר אתה שולח הודעה ומחכה לתגובה, ואם הם לא מגיבים עולה במחשבתך חשש שאולי הקשר איתך מציק להם וכו', שהרי אם הם היו שמחים בקשר הם היו מגיבים. כלומר יש כאן ציפייה שהחברים שלנו יתנהגו בקשר החברות כמו שאנחנו מבינים את הקשר.
לכן הייתי מציע לך לחשוב עם עצמך: האם לחבר שלך לא יכולה להיות סיטואציה שהוא לא יכול לענות כרגע? שהוא עסוק? הוא מתכונן למבחן, או טרוד בדבר שהוא צריך לעשותו וכו'. או שאולי קרה לו משהו ואין לו מצב רוח, אמא שלו צעקה עליו, תוכנית שהוא ציפה לה לא התממשה. או שהוא עובר תהליך רגשי ונפשי והוא מהורהר – בלי קשר אליך ולחברות איתך, ואולי מה שטוב לו כרגע בקשר איתך זה דווקא השקט והפרטיות.
כלומר, ההבנה שלחבר שלי יש חיים נוספים חוץ ממני איננה פוגעת בקשר העמוק שלי איתו, אדרבה היא מעצימה את הקשר כי היא גורמת לי לחשוב על טובתו האמיתית של החבר ולאו דווקא על הרצונות הפרטיים שלי. ומתוך הבנה וחיבור לצורכי החבר ניתן לחוות את האהבה והחברות בצורה יותר יציבה גם כאשר ברגע זה הקשר לא מתנהל בדיוק כמו שהייתי רוצה.
אז מה אפשר לעשות?
אם אתה מרגיש שקשר החברות שלכם מספיק חזק ואמיתי, הייתי ממליץ לך ברגע של פתיחות וכנות לדבר איתם על מה שאתה מרגיש, על מה שאתה מצפה, על איך אתה רואה את הדברים, ולשמוע מה הם חושבים על הדברים, ככה תוכלו "לתאם ציפיות" ויכול להיות שתהיה דווקא מופתע לטובה ממה שהם יענו לך.
כמו כן, אני מציע לך שכאשר אתה מרגיש אכזבה מהקשר, ולזמן מה הוא לא מתנהל בדיוק כמו שחשבת, נסה להיזכר מהתיאורים שתיארת כיצד ישנם מצבים שהם פותחים איתך בשיחה ומתעניינים וכו', חשוב על משפטים שהם אמרו או כתבו לך כמה אתה משמעותי בשבילם ותזכור שאתה באמת משמעותי בשבילם, שהם באמת רוצים בקרבתך, שהם אוהבים אותך ואתה חשוב להם!
חבר טוב – חבר לתמיד?
נשמע שאתה מחפש חברות יציבה, שתיתן לך תחושת ביטחון ושתימשך הרבה זמן ("לתמיד"). העניין הוא שמשך זמן החברות הוא לא תנאי הכרחי לחברות טובה! רוב החברים שיש לאדם ממוצע בחייו, אפילו החברים הטובים, לא בהכרח מלווים אותו המון שנים. אנחנו עוברים במהלך חיינו הרבה מסגרות: יסודי, תיכון, צבא, תנועת נוער, התנדבות, לימודים, ישיבה, עיסוקי פנאי, וכו'. וזה הופך גם את הסביבה החברתית המשתנה ליותר מעניינת. אנחנו זוכים לפגוש הרבה אנשים שונים, ועם כל אחד מהם לנסות דפוסים שונים ומעניינים של חברות. לאחד רק נעשה "היי" במסדרון, עם אחד אחר נקבע לאכול ביחד סביח במזנון, ועם חבר שלישי ניהנה דווקא לשבת וללמוד למבחנים. אנחנו יכולים ליהנות מחברתם בצורות שונות, ולא בהכרח לשנים ארוכות. וזה בסדר גמור.
ועוד משהו קטן לסיום: הצורך שלך להרגיש חשוב למישהו בעולם הוא ממש לא "בעיה", אדרבה הוא צורך קיומי של האדם, עד כדי כך שחז"ל אמרו "כשאני לעצמי – מה אני"?! אכן על מנת להישאר יציבים ולא תלויים בחברה ובסביבה חז"ל כבר מגלים לנו כיצד להרגיש תמיד משמעותי, ולכן הקדימו ואמרו "אם אין אני לי – מי לי", כלומר שעלינו לחשוב מול עצמנו כמה אנחנו חשובים ומיוחדים בפני עצמנו, כמה טוב יש בנו. ואני מאמין שבהתבוננות פשוטה תוכל למצוא דברים רבים שיש מה להעריך אותך עליהם בעצם היותך, וכמה אתה חשוב למציאות ולכל הסובבים אותך!
מעריך מאוד ומאחל לך הצלחה רבה!
ידידיה