חברה מעורבת\נפרדת

ב"ה


מירב ושירה,

ברכת ה' עילכן!

שאלתכן היא שאלה יסודית ורחבה שאין מקום להרחיבה במסגרת אתר זה. יחד עם זאת, אשתדל לענות לכן בקצרה.

א. מלכתחילה, החברה היתה "מעורבת" שהרי אנו מוצאים במסכת סוכה תיאור של תיקון גדול. התיקון הוא הפרדה בעזרות בבית המקדש. ברור שהשינוי הוא תוצאה של קלקול המציאות והתנהגות לא נאותה.
יחד עם זאת, עדיין יש לברר אם ההפרדה שם לא היתה בשל העובדה שמדובר בבית המקדש, שם יש חשיבות אמיתי לקדושה יתירה המביאה לידי ביטוי את קדושת המקום.

ב. בה בעת, אין לנו צורך להסביר את המשמעות היחודית של הפרדה בשלבים מסויימים בחיים. המפגש בין גברים ללנשים יוצר מתח - שבזכותו מוקמות משפחות ונולדים ילדים - אבל עלינו לדעת מתי לעורר את המתח ולעודד אותו ומתי לראות בו גורם שלילי.

ג. יש לזכור שהחברה הכללית בה אנו חיים היום היא חברה מעורבת. כך ביחס למקומות העבודה, השירות הלאומי ,וכו'.
גם בקהילות, או ליתר דיוק, ברוב מוחלט של הקהילות - החיים הם מעורבים. כך ביחס למפגשים בבית הכנסת ועוד.
לא יתכן שלא נכשיר את עצמנו גם למפגשים אלה.

ד. כל המציאות בה אנו חיים היא מציאות של "בדיעבד". התרבות הקלוקלת, הבלבול הרוחני, המשמעות הלאומית, ועוד. בתוך מציאות כזו, בני עקיבא היא "לכתחילה". היה נכון לשנות את המצב, לפעול ליותר קדושה, יותר צניעות ויותר טהרה. אבל, במצב בו אנו נמצאים בני עקיבא עושה נפלאות!
נכון, צריך למעט עד כמה שאפשר בפעולות לא רצויות אך בה בעת עלינו למנוע מצב בו אנו רומזים שבני עקיבא היא מסגרת פושרת לנערים מסוג ב'.
אני בטוח שהחלוקה הרואה הפרדה גמורה בבתי הספר לצד חברה מעורבת מבוקרת, מתונה, מפוקחת, בתנועת הנוער היא מסגרת אידאלית ביחס למקום ולזמן בו אנו חיים.

אני חוזר ומציין שתשובתי נוגעת למקומות בהם מציאות החיים היא מעורבת ולא לקהילות או לישובים מסויימים בארץ בה החברה שונה לחלוטין.


בברכה,

שי