חברה מעורבת\נפרדת??!!

ב"ה


תמר,

נעם ה' עלייך!


א. אילו זכינו. אילו זכינו לחיות חיים שלמים אני מניח שלא היתה מציאות של חברה מעורבת. לאור ההכרותינו עם המין האנושי יש להניח שלא היו תנועות נוער מעורבות.
אולי, באותם ימים יהיה שיוני כל כך גדול שבו לא יפעלו היצרים כפי שאנו מכירים. אבל בינתיים, אינני רואה מצב אידילי בו אין מציאות של חברה נפרדת. ההפרדה, כשהיא באה בנועם, היא המצב הטיבעי והנורמאלי.

ב. סיבות היסטוריות רבות, ובעיקר חשכת הגלות, גרמו לכך שלא זכינו לחיות חיים נורמאליים. על כן, כדי לשוב אליהם מתוך אחריות, בעומק ומתוך רצון להקיף כמה שיותר אנשים, היה מי שהתיר, כהוראת שעה מציאות של תנועת נוער מעורבת. היתה זו תנועת נוער משמעותית שנועדה להתמודד עם הסכנות הרוחניות הרבות שארבו לפתחינו.

ג. כבני הציונות הדתית, כל ההתייחסות שלנו לשאלה זו איננה התייחסות פרטית אלה התייחסות ציבורית. גם אם יש יחידים שהגיעו למדרגה שהם מסוגלים לפעול בנפרד, השאלה היא מה מצבם של האחרים.
ברוב המקומו תבארץ, לפי מיטב הכרתי, טרם הגיעה השעה שניתן יהיה להפריד את הסניפים מבלי לגרום לנזק גדול וממעותי. לכן, אני תומך בהיווצרותם של פעילות מעורבת זו היוצרת בסופו של דבר יותר אהבהת ה', יותר אמונה, יותר קרבת אלוקים ממה שהיה קורה אילו היינו מפרידים את הסניפים הללו עכשיו. ובעיקר, כרוב בתי הספר הינם נפרדים ובמשך רוב השעות ורוב הימים ילדינו מתחנכים במערכות נפרדות - מה שמלמד שאנו תומכים במערכות נפרדות ולא מעורבות.

אבל, אין זה אומר שכל פעילות מעורבת רצויה ומותרת. יש להבחין בי הקשבה משותפת לפעולה, יציאה משותפת לפעילות התנדבותית וכו', לבין יציאה לאכילת פיצה.

לכן, אני מציע למעט במידת האפשר בפעילויות אלו שבהן יש הרבה קלות ראש וצחוק שלא תמיד משרתים את מידת המניעות של כולנו. למה שהבנות והבנים לא ילכו בנפרד לבילויי מוצ"ש?!

סיכום: להערכתי, המצב הציבורי מחייב השארותה של תנועת נוער מעורבת ברוב המקומות בארץ. זה חלק מהדאגה שלנו לכלל ישראל. יחד עם זאת, היתר זה, הניתן בדיעבד, לא נועד להתיר את כל הפעילויות המעורבות וראוי לבחון עד כמה אפשר להמעיט בכך.


בברכה,

שי