הקשר עם החברה הטובה הידרדר בגלל שהתחתנתי

שלום טל יקרה.

מה שלומך?

כולנו זקוקים לחברים, מגיל קטן ועד הזקנה. החברוּת מגדלת ומעצימה אותנו, תומכת בנו ומשמחת אותנו. יש כאלה שיש להם חברים רבים, ויש כאלה שיש להם מספר מצומצם של חברים. כל אחד לפי צורכו המיוחד. יש חברויות שהן נקודתיות לפרק זמן מסוים, ויש חברויות שהן נמשכות לאורך שנים. אם חברות מסוימת מתערערת מובן שיעלו לנו רגשות לא נעימים כמו אכזבה, עצב, נטישה ועלבון. אלה רגשות טבעיים וחשוב לתת להם מקום וביטוי על אף הקושי בהם. רגש שלא נותנים לו ביטוי נשאר עמוק בנו, לא מרפה וצץ שוב ושוב. לכן טוב שכתבת לנו ונתת לעצמך ולרגשות שלך בסיפור הלא נעים הזה מקום. זהו השלב הראשון בהתמודדות, הכרה בקושי ונתינת מקום לו.

כמו שכתבתי, כולנו זקוקים לחברים. גם אחרי החתונה, כמה שאת אוהבת את בעלך, הוא לא יכול להחליף את המקום של החברות שלך. החברוּת עם חברוֹת והחברוּת עם בעלך היא שונה מאוד. אולי כנקודת מפתח להכול, כדאי שתחשבי מה הרווחים שאת מרוויחה מכל אחת מהחברויות – עם בעלך ועם החברות. זוהי נקודה חשובה מאוד שעשויה לעזור להניח כל חברות במקום המתאים לה ולהבין שכל אחת נצרכת בגלל צורך שונה. אפשר גם לחשוב על הרווחים הללו העולים לנו מכל קשר עם חברה, וכך אולי נדע כמה אנרגיה מתאים שנשקיע בכל חברות, אפילו אנרגיה נפשית.

אחרי ההבנה שיש צורך גם בחברות וגם בבן זוג, אפשר לדבר על החברוֹת.

קשר עם חברות שואף להיות הדדי וששני הצדדים ירצו באותה מידה של קשר. אנחנו רוצים שהחברים שלנו ירצו להיות איתנו באותה כמות זמן שאנחנו רוצים. פעמים רבות הכמות הזו תואמת את הרצון של שני הצדדים, אך יש פעמים שאין התאמה. ובמקרים כאלה חשוב לדבר על זה בפתיחות כמו שכתבת שעשית, בלי האשמה, אלא ממקום שרוצה להבין מה נכון לשני הצדדים. לפעמים חברה יכולה להגיד, אני עמוסה כרגע בלימודים, וזה לא קשור אלייך בכלל, היא באמת עמוסה. ובמקרים כאלה עלינו לראות את המכלול של אותה חברה ולא רק את הקשר שלנו.

יש פעמים שנבחן את המציאות הקיימת ונראה שבאמת ערעור החברות קשור אלינו. כאמור גם במקרה כזה אפשר לדבר עם החברה על ההרגשה הזו. ומעבר לכך חברות היא דבר דינמי. יש תקופות שחברה שלי ואני נדבר כל יום ויש תקופות שלא נדבר במשך כמה חודשים ועדיין נחשוב אחת על השנייה ונתגעגע. לפעמים חברות צריכה מרווח, זמן להתגעגע ושוב לחזור להיפגש וליהנות יחד. אנחנו מנסים לזרום עם החיים ועם הצרכים של האנשים הסובבים אותנו. זה שלא דיברנו שבוע לא בהכרח אומר שהפסקנו להיות חברות. ייתכן שהצד השני צריך מרווח. ואם אני אוהבת את חברה שלי ורוצה שהקשר יהיה גם לה טוב, אתן לה את המרווח הזה.

לצד המרווח הזה והדיבור על הקשר, יש פעמים שחברויות גוועות ומסתיימות באיבן. סיום חברות אינו קל, ובטח לצד שרוצה להמשיך בחברות. אפשר ואולי כדאי להצטער על הסיום הזה, אך אל לנו להיתקע בזה. זהו העולם, אנחנו אנשים משתנים, כל הזמן. לפעמים חברות שהייתה נכונה ומתאימה לנו בשלב מסוים אינה מתאימה בשלב אחר של החיים. עלינו לקבל את זה, לשחרר ולהמשיך הלאה.

איך בפועל להמשיך הלאה? להשקיע בחברויות אחרות, אולי חדשות. להבין שיש עוד אנשים שאוהבים אותנו ורוצים להיות בחברתנו, ולהוציא את כוחותינו בקשר איתם. אם נוצר מין ריק בחיים, אפשר למלא אותו בעיסוקים שאנחנו אוהבים – תחביבים ואפשר גם לפתח את עצמנו ודרך זה להכיר חברות חדשות (חוג, התנדבות, לימוד משותף, ספורט וכד').

לסיום, לעיתים קשה להתבונן בעין פקוחה על המציאות ובייחוד אולי על קשרים חשובים בחיים. כמו כן לעיתים דפוסי התנהגות מסוימים חוזרים בהקשרים שונים בחיינו ואנחנו מתקשים לראות זאת לבד. במצבים כאלה, רצוי לפנות לייעוץ שיסייע לנו לבחון את התנהגותנו, להתבונן על המציאות בעין רחבה ולהסיט את המבט ואת הלב לכיוונים שלא חשבנו עליהם לבד. אם את מעוניינת, את מוזמנת לכתוב לנו שוב מהו אזור מגורייך ונוכל להפנות אותך לאיש מקצוע מתאים. כמובן מוזמנת גם לכתוב לנו או ליצור עימנו קשר בטלפון (כוכבית 8298) או בוואטסאפ בנושא זה ובכל נושא שתרצי.

בהצלחה רבה.

כל טוב,

רינת