שאלה
שלום
אומרים שאסור להוציא זרע לבטלה וזה מאוד חמור עד כדי שנכנסים למדור שביעי בגיהנום איפה שיהיו מחללי שבת ומחללי שם שמים וכל זה מהסקת מסקנה מהסיפור עם אונן בתורה.
אני לא מבין איך זה שבתורה רשום 12 פעמיים שאסור לחלל שבת כדי שזה יהיה ברור, אבל על קרי לבטלה זה בא רק בסיפור שגם לא בטוח שזה מה שהתכוון ה' אלא זה מה שהסיקו מזה.
המיניות בא איתנו כשנוצרנו, אף אחד לא נולד אם תאווה וחשק עז לחלל שבת.
אני לא בא לחלוק על דברי חכמים קטונתי, אבל אני מאמין שאם בורא העולם רצה שנדע שאסור וזה כל כך חמור כמו שאומרים אז הוא היה אומר לפחות פעם אחת בתורה באופן ברור ביותר (ללא עוררין) ולא בקודים או סיפורים כדי שאנחנו נסיק לבד.
מטריד אותי שנים השאלה הזאת
אשמח לתשובה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
לגבי עצם שאלתך האם דבר שכתוב בתורה או לא זה מודד לחומרא, הדבר ברור שיש דברים כמו משיח שהוא מעיקרי האמונה היהודית, וזה לא מופיע אלא ברמזים בתורה, וכן מציאות ד', עולם הבא וגן עדן, אלו דברים שהובאו ברמז, ויש סבות שונות מדוע התורה וחז"ל כתבו עיקרי אמונה ברמזים ולא בצורה ברורה. גם דיון של הוצאת ש"ז עיקר חומרתו הוא בדברי הזהר וספר חסידים, אבל נפסק להלכה (שו"ע סי' כג) אבל הכל מודים שאם יש עברה ממשית (נדה, א"א וכדו') בודאיש שהוצאת ש"ז היא קלה מכל איסור שבתורה. על כן יש למעשה זה חומרא גדולה מכל עברות שבתורה, אבל כשבאים למשקל ההלכה, צריך לבדוק כל דבר לגופו.
מועדים לשמחה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ