זרע לבטלה ותשובה

שלום לך בן יקר של הקב"ה

ראשית אני רוצה לחלוק בצורה נחרצת על כמה מהנחות היסוד שלך:

א. אתה כותב "אין אני צדיק כלל". חז"ל חולקים עליך בצורה ברורה:

בגמ' במסכת ברכות (יב,ב) כתוב: "כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו". ניכר מדבריך שאתה מאוד מתבייש במעשיך, אז עוונותיך מחולין.

בגמ' במסכת קידושין (מט,ב) אומרת שמי שמקדש אישה ועושה תנאי, שהיא מקודשת לו רק אם הוא צדיק, אז אפילו אם אנחנו מכירים אותו בתור רשע גמור, היא מקודשת מספק. למה? כי אולי הוא הרהר בתשובה. יוצא מזה, שאם היינו יודעים בוודאות שהוא הרהר בתשובה, היא הייתה מקודשת בוודאות, כלומר אשת איש, כי הוא נחשב לצדיק. זו ההלכה. ניכר מדבריך שאתה הרהרת בתשובה הרבה פעמים. ממילא אתה נחשב צדיק.

ועוד בגמ' במסכת קידושין (לט,ב) כתוב שמי שבא לידו דבר עבירה והוא כפה את יצרו ולא עבר אותה, נותנים לו שכר כעושה מצווה. כותב שם רש"י: "נוטל עליה שכר, בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר, אין מצוה יתירה מזו". כלומר שמי שהתגבר על יצרו, אין מצווה שמשתווה לזה. לפי מה שאתה מתאר, עד חנוכה האחרון התגברת כל הזמן על יצרך, וגם מאז, אמנם אתה נופל, אבל אתה מתאר שעוברים כמה ימים בין נפילה לנפילה. יש לך מושג כמה שכר יש לך על כל הדקות, השעות והימים שאתה מצליח להתגבר? נראה לך שזה נמחק כשאתה נופל? ממש לא.

ב. כתבת שאתה לא מצליח לקבל על עצמך את מה שהרמב"ם אומר שצריך בתשובה, שלא לשוב לחטא זה לעולם. אבל טעות בידך. כשהרמב"ם כותב "ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד ... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" אין הכוונה שבטוח לעולם זה לא יקרה, שהרי הוא לא נביא, ומי יודע בפני אלו עוד ניסיונות הוא עתיד לעמוד. אלא הכוונה היא שכאשר הוא מתחרט על מה שעשה, הוא באמת רוצה בכל ליבו לא לשוב לחטא זה לעולם, כי הוא יודע כמה החטא הוא נורא. זו לא המצאה שלי בדברי הרמב"ם, אלא כך מסבירים אותו הלחם משנה במקום, המאירי בחיבור התשובה (מאמר א, פרק ט). וזו גם דעתו של רב סעדיה גאון (אמונות ודעות מאמר חמישי, פרק ה') ועוד אחרים.

ג. ממילא, גם מה שכתבת שאתה לא מצליח לשוב בתשובה שלימה, זה ממש לא נכון. התשובה היא להתחרט על החטא, להחליט לעזוב אותו ולא לשוב אליו, ולהתוודות לפני ה'. זה שבהמשך יש עוד נפילות לא מגרע מהתשובה שלך.

ד. נדמה לי שגם באופן כללי אתה לא מסתכל נכון על עצמך. יש אותך שנופל ומתלכלך בחטא. ויש אותך שלא רוצה לחטוא, ש'באמת רוצה להיות נקי וטהור מלפניו ולעשות לו נחת רוח ולא ליפול לבאר שחת'. מי זה אתה האמיתי? נכון שיש קול בתוכך שאומר שהשני זה רק שאיפות ומחשבות, אבל אתה האמיתי זה הראשון, זה שבפועל נופל? זה שקר. זה הקול של היצר הרע. אתה האמיתי זה הרצון שלך, השאיפות שלך, הצער והכאב שלך. יש גם צד חיצוני, שהוא נמוך ושפל ומושך אותך למטה, וצריך להתמודד איתו. אבל אתה עצמך, לא רק בנשמתך, אלא גם ברצונותיך ובשאיפותיך, בן יקר ואהוב של מלך מלכי המלכים. אין לך מושג עד כמה הקב"ה שמח בך ואוהב אותך.

לשאלתך האם זה אפשרי להפסיק - כן. גם אם זה קשה. אבל זה ממש לא אומר שאם הנפילות תימשכנה, אז יש לך פטור מלעבוד את ה' בשמחה. זה לא משנה כמה האדם נופל בחייו, כל עוד הוא חי ויש לו בחירה חופשית לרצות טוב ולבחור בטוב, הוא יכול בשנייה אחת לקום ולצעוד הלאה, ולשמוח בזה שכך הוא בחר. צער על חסרונות ונפילות הוא דבר חשוב, ויכול מאוד לסייע להתקדם. עצבות וייאוש זה דבר רע, שהיצר הרע מנסה להשליט עליך כדי להפיל אותך עוד. אל תיכנע לו.

אני מציע לך לקרוא את שתי התשובות הבאות, יש שם דברים חשובים וכיוונים מעשיים שיכולים לעזור

https://katzr.net/8fec44

https://katzr.net/1f3004

אם אחרי כל הדברים הללו, אתה עדיין תרגיש שאתה צריך סיוע, אתה מוזמן לפנות שוב, ואנסה לסייע עוד.

בהצלחה רבה ולעולם אל תשכח מי אתה באמת