שאלה
שלום.
לפני שבועיים בערך התחלתי קשר עם בחור חילוני באחת מהרשתות החברתיות. אני יודעת שזה זמן קצר מאוד, אפילו לא נפגשנו אבל נקשרנו ממש חזק אחד לשנייה. הוא עושה לי טוב, הוא בן אדם מדהים ותומך בי, מקבל אותי עם כל הקשיים שלי ומכבד את היותי דתיה. אני אוהבת אותו.
העניין הוא שקשה לו עם עניין הנגיעה וכולי. אני יודעת שהוא לא ייגע בי כי אכפת לו שאשמור על האמונות והערכים שלי אבל קשה לי לשמוע שקשה לו. אני רוצה לעזור לו, אבל אני לא יכולה כי הדבר שהוא זקוק לו אסור.
אני לא יודעת מה לעשות. כואב לי שהוא ככה אבל מצד שני אני מאוד מאמינה בשמירת נגיעה...
איך מתמודדים?
תשובה
היי יקרה, תודה שפנית אלינו!
חייבת לפתוח ולומר כל הכבוד על הדבקות בעקרונות של שמירת הנגיעה, שעושה רושם שחשובים לך מאוד. זה לא מובן מאליו בכלל ומעצם השאלה ניכר כמה מקום זה תופס בחייך. אשרייך! מקווה שבתשובה שלי אצליח לתת לך נקודות למחשבה שיובילו אותך להחלטה הנכונה ביותר עבורך.
החיים האמיתיים
את אומרת שהוא מכבד ומעריך אותך וזה מעולה! עם זאת, חשוב לזכור שכל זה ברשת, "קל לדבר קשה לעשות". בצ'אט אפשר לכתוב מה שרוצים, השאלה היא מה קורה במבחן המציאות. בפועל זה עלול לבוא לידי ביטוי אחרת.
יכול מאוד להיות שכשהוא ייפגש עם שמירת הנגיעה הוא יבין שזה דורש יותר ממה שהוא חשב, יכול להיות גם הפוך ואז בכלל מקסים! יתכן מצב בו גם את תגלי דברים שאת פחות מתחברת אליהם באופי שלו שאי אפשר לגלות דרך התכתבויות בלבד. יכול להיות שעוד לפני הקושי של שמירת הנגיעה, את תחשבי שזה פחות מתאים מסיבות אחרות. לכן, לפני שאנחנו רצים לפתרונות, אולי כדאי לחשוב או לבדוק אם יש פה משהו ששווה להילחם עליו בכלל.
מצווה משותפת
את מעלה בשאלה שלך את הקושי של הבחור עם שמירת הנגיעה. זה מאוד הגיוני שלאדם חילוני לא יהיה קל עם זה. לא חונכתם (או רכשתם) את אותם ערכים דתיים וזה כמובן משפיע על ההתנהלות. זה מקסים שהוא מכבד את האמונות והדת שלך אך חשוב לזכור ששמירת נגיעה, להבדיל ממצוות אחרות, היא מצווה שתלויה בשני הצדדים.
לצורך העניין, בכשרות אין צורך ממשי שגם הוא יבין למה חשוב לך לאכול כשר כדי שתעשי זאת. את לא תלויה בעוד גורם כדי לקיים את המצווה. לעומת זאת, בשמירת נגיעה, יש שני צדדים ושניהם מהותיים למצווה. מספיק שרק אחד מכם מקיים אותה וזה ממש מחייב את השני לקיים אותה גם, גם אם הוא לא רוצה ואף מתנגד (בהנחה שיש כבוד אחד לשני. אם לא, זו כבר בעיה אחרת שחשוב לדבר עליה). מצב כזה עלול ליצור אצל הצד השני תחושה של "כפיה" וזה מוביל אותי לנקודה נוספת:
תיאום ציפיות
כאשר יש חוסר הבנה או שלא נעשה תיאום ציפיות בקשר, עלול להיווצר תסכול אצל אחד הצדדים ואפילו אצל שניהם. לכן חשוב להיות תמיד בתקשורת ולדבר על הכל. הקשר הזה דורש פתיחות וכנות רבה.. זה לא פשוט לעשות משהו כי "ככה". חשוב שתשמעי לו ותתמכי כשצריך, במידת האפשר.
נקודה שפחות ברורה לי בשאלה שלך היא שהוא שיתף שקשה לו על אף שעוד לא נפגשתם; מה קשה לו? לא לראות אותך? המחשבה על לראות אותך ולשמור ממך נגיעה? (את מוזמנת לחזור ולשאול בשמחה בכל אופן), אם אתם מכירים רק שבועיים וכבר קשה לו, תחשבי מה זה אומר עליו ועל הקושי שהוא יכול לחוות ככל שתתקדמו בקשר..צריך לחשוב איך אפשר להתמודד עם זה.
אם אתם בקטע, אפשר לנסות ללמוד יחד על שמירת נגיעה. אם הוא כבר נכנס למקום בו הוא חייב לשמור, יכול להקל עליו לעשות זאת מאהבה והבנה. אולי זה גם יגרום לו להתחבר לרוח הדת בכללי וייתן לו טעם של עוד..
אם הוא פחות בעניין זה גם מובן לחלוטין, זה לא ה"עולם" שלו. נסי בעצמך ובמילים שלך להסביר לו למה זה חשוב לך, בתור שיר. כשזה בא מאנשים שחשובים לנו הרבה פעמים זה יכול להיתפס אחרת.
"אני אוהבת אותו"
את מעלה בשאלה שלך שאת אוהבת אותו ושהוא עושה לך טוב. אני מאוד מבינה את המקום שלך, גם אני הכרתי חברים דרך הרשתות. עם זאת, עניין שהשתדלתי לשים לב אליו הוא התלותיות. בסופו של דבר, אנחנו מדברים עם משתמש שעומד מאחוריו אדם שבעיקרון לא חייב לנו כלום; אין בנינו שום קשר מחייב מלבד "עוקב" או "לייק". חשוב מאוד להיות עירניים לא לפתח תלות באותם אנשים ולתחושות שהם מסבים לנו, מעבר לעובדה שבסופו של יום אנחנו לא באמת יודעים מי עומד מאחורי המסך.
את משתפת שאת חשה רגשות עמוקים של אהבה, מאוד מרגש לשמוע! ברשותך אעלה פה נקודה למחשבה; האם אפשר לאהוב מישהו בשבועיים? בהתחשב בעובדה שלא פגשתי אותו וכל ההיכרות שלנו מבוססת על הודעות? לאהוב באמת, לא "להידלק" או "להתאהב".. אינני באה להכתיב לך רגשות או לבטל אותם, אך יכול להיות שאת מתבלבלת במושגים? את מספיק מכירה אותו בשביל לאהוב את האדם שהוא?
קל וחומר
אני מתארת לעצמי שאני לא צריכה לספר לך כמה מאתגרת היא מצוות שמירת הנגיעה. זו מצווה שדורשת המון כוחות, גם לזוגות דתיים. אינני באה לפוצץ לך תקוות אבל חשוב לי שתהיי מודעת לנקודות חשובות לפני שתקבלי החלטה, לכאן או לכאן.
יש המון זוגות דתיים שמתקשים בשמירת נגיעה. זוגות בהם שני בני הזוג דתיים, שמבינים למה זה חשוב, שחונכו על זה מהבית ושמאמינים בעצמם בכוח של המצווה. זה לא אומר שהם חלילה לא טובים, זה פשוט מראה כמה המצווה הזו דורשת. גם בקשר בו שני הצדדים מודעים לחשיבות לא תמיד מצליחים לשמור.
עכשיו תחשבי איך זה לשמור נגיעה כשבן הזוג שלך חילוני. אולי בהתחלה זה יהיה פחות מאתגר אך תחשבי מה יהיה בהמשך; ככל שהזמן עובר האהבה גדלה, ואיתה גם הרצון להראות אותה במגע. מה יקרה במצב בו תרצי לחבק אותו? הוא יצליח להחזיק בעצמו את המצווה ולשמור על שניכם? קחי בחשבון שסביר להניח שאת תהיי היחידה שמחזיקה את שמירת הנגיעה בקשר וזה מאתגר כפליים.
זוגות דתיים מתקשים, אז קל וחומר שהקושי גדול יותר כשרק אחד מהשניים מבין את החשיבות.
פערים
נקודה נוספת שחשוב לי להעלות היא, האם קשר של בחורה דתייה עם בחור חילוני זה משהו שאת חושבת שיצליח להחזיק מעמד? שמעתי פעם משפט לפיו יש בנינו מספיק פערים מעצם היותנו מינים שונים, האם אנחנו רוצים להגדיל את הפער? תחשבי איך הערכים השונים שלכם עשויים להשפיע על המשך החיים שלכם כזוג וכמשפחה והאם זה משהו שתוכלי להתמודד איתו.
זוגות כאלה כבר קיימים, זו לא איזושהי תופעה נדירה שלא נתקלתי בה בעבר. השאלה היא פשוט אם זהו סגנון החיים שאת רוצה לעצמך ולמשפחה שתקימי בעז"ה. יש כתבות על כמה באינטרנט, תוכלי לצפות ולקבל הצצה לאיך זה באמת.
אתם מכירים שבועיים; זה זמן לא מבוטל אך עם זאת גם לא בהכרח מחייב. אין לך מה להילחץ. תעשי רק מה שנכון לך ומרגיש לך לנכון.
מאחלת לשניכם, ביחד או לחוד, בהצלחה ענקית,
מוזמנת לחזור לשאול ומקווה שעזרתי,
ליאת אסתר