שאלה
בס"ד
שלום וברכת ד'!
אני בחורה בת 18, שנת שירות ראשונה, באה מבית חילוני-מסורתי.
יוצאת ב"ה עם בחור ישיבה דתי בן 20.
יש בנינו כמו כל קשר, עליות ומורדות.
הבחור הינו חלק בלתי נפרד ממני וחווה איתי המון, לטוב ולרע.
המשפחה שלי לא מקבלת את הקשר שלנו, מלבד אבי אחרי שהוא הבין את הצד שבחרתי וזה להתחזק וכל השאר בנתק משפחתי ממני כתוצאה מכך, שאמא שלי מכניסה להם לראש שאין טעם לדבר איתי.
אני מאד מעריכה ואוהבת אותו, עם כל מה שחווינו הוא היה עוד יותר חלק בלתי נפרד לתהליך ההתחזקות שלי. בזכות האמונה שלו בי, התמיכה והשיחות התחזקות בשבח והודיה לה' יתברך דרכו ודרך הרצון החזק שבי להתחזק - הצלחתי והתחזקתי.
עם כל זה, הקשר שלנו בעייתי. היו לנו עליות וירידות, נפלנו בשמירת נגיעה ואנחנו לא מפסיקים להרפות ולנסות לעלות בחזרה, כשם שכל נפילה היא לשם עלייה - ככה אני מאמינה. ה' לא סתם מציב לנו מחשולים וניסיונות, שנדע להתמודד וללמוד להבא.
אשקר אם אומר כי זה לא קשה.
הבעיה העיקרית, אנחנו יוצאים 3 וחצי שנים ב"ה, והוא לא מעריך את עצמו מספיק והגענו למבוי סתום, שאני מרגישה שאני נתתי מעצמי יותר, דאגתי, הייתי אכפתית יותר... מה שאמור להיות הדדי משתי הצדדים.
זה בא לידי ביטוי שאני רוצה לשבת ולדבר איתו ולפתוח את הקלפים, כדי לשפר ולנסות לגשר עניינים לטובה וכדי שלא ניפול יחד אלא נציב רגליים על הקרקע וניהיה חזקים ונדע להתמודד עם כל מכשול, כי עד כה עברנו הרבה ואני חושבת שמגיע לנו הכי טוב בעולם.
אני רואה את הקשר הזה לחתונה, וכן התביישתי מתוך אופי שכזה, לעלות איתו את הנושא.
אנחנו במשבר עכשיו, אני החלטתי שאני "נפרדת", צריכה את הזמן שלי לחשוב מה אני רוצה.
לא הייתי שלמה עם עצמי ואני לא שלמה עם עצמי עד כה, השיחה שהייתה הייתה מורכבת... מלאת מתחים וקור, בלי תוצאה. ואנחנו באוויר
אני כבר המון זמן חולמת על חתונה איתו, בשבועיים האחרונים חלמתי על הדרך לחופה כשהוא מחכה, את האורחים והלבוש... אני הייתי מאד צריכה עזרה וייעוץ, איך אני מעבירה את הרצונות שלי אליו כמו שצריך, שהוא יבין ולא יעדוף את זה כי זה גם הרצון שלו, הוא מפחד מאד, ואני שפחדתי הרבה יותר ממני... מגיעה למסקנה שאני יותר מוכנה ממה שחשבתי.
ואני כן יודעת, שבמצב שלנו, כשאנחנו נופלים בשמירת נגיעה, וגם אחרי שאלת רב, אנחנו מזמן כבר אמורים להיות נש
תשובה
ב"ה,
לשואלת שלום,
א.ביחס להורים והמשפחה, כתבתי לך שאת צריכה לעמוד על שלך ויחד עם זאת לכבד ולהוקיר את הוריך, גם אם כעת לא נעים לך, אם יראו את נחישותך ואת טוב הליכותייך, בסופו של דבר הם ילמדו לחיות עם זה ואולי גם יקבלו ויעריכו את דרך החיים שבחרת.
ב. קורה פעמים רבות שהבחורה כבר רואה את עצמה מתחת לחופה והבחור עדיין לא סגור על עצמו, חשוב לפתוח שיחה ישירה על הנושא, לא צריך להתבייש הרי לצורך הזה את ממשיכה להפגש איתו ולא רק לשיחנושי"ם,
תשתפי אותו במה שאת מרגישה ותראי היכן הוא עומד, האם בכלל הוא רוצה להתחתן עכשיו, האם הוא רוצה אותך לאישה, ואז תוכלי לקבל החלטות בצורה יותר מיושבת,
את לא צריכה לנסות "להעביר את הרצונות שלי אליו כמו שצריך" – הרצונות שלו הם שלו, ואל תנסי לשנות אותם, צריך רק לדעת ולברר מה הם רצונותיו כאמור.
אם את מרגישה שהוא הודף אתך (אם קראתי נכון את המילה...) כל פעם שאתה מעלה את נושא הנישואין, תשאלי את עצמך אם את רוצה להמשיך להיות תלויה באויר בלי עתיד ברור.
יתכן גם שאת תפרדי ממנו כפי שאמרת, יתבררו לך הדברים, כעת הוא יכול להיות איתך בלי מחויבות לעתיד, אבל אם יחזור להיות לבד או שהוא יתעשת ויחשוב ברצינות על חתונה או שיתברר לך שהוא מאוד רחוק מהענין ותוכלי להיות חופשיה לעצמך לחפש את בן זוגך.
וה´ יצליח דרכך,
שבת שלום,
דני ארגמן