שאלה
היי,אני נשואה שלושה חודשים לבחור שהיה בעבר חילוני שחזר בתשובה בגללי[ולכן לא כל כך מהלב] וגדל בבית לא כל כל תומך ודי הרוס ולכן למד להיות אנוכי ב 80% מהזמן, עצבני וקר בגלל שלא היתה לו דמות אב בבית שיכל לראות את האהבה בין ההורים [נולד מחוץ לנישואים שגודל ע"י הסבתא ומעט מהזמן ע"י האמא,אביו היה נשוי ובגד באשתו,הילד תוצאה של בגידה]לפני הנישואים היו כבר את הסיפטומים ושאלתי רבנים וכולם אמרו להתחתן איתו[בערך 3 רבנים] ואני מאוד רוחנית ולכן החלטתי לעשות רצון ה ולהתחתן איתו.כיום שלושה חודשים לאחר הנישואים מאוד קשה לי איתו,אנחנו רבים לפעמים והכל על בסיס חוסר ההתיחסות שלו הקרירות שלו והשקרים שלו [הוא משקר שקרים קטנים אבל די הרבה] הוא יכול להיות שעות לא איתי וזה אפילו לא מזיז לו,הוא לא קונה לי מתנות בכלל,השבוע היינו באיזה קניון והוא קנה לעצמו ובאמצע הקניה,רבע שעה לפני סגירת החנות הוא החליט להזכר להציע לי שאני יקח לי משהו... לפעמים הוא נחמד,יש לו הרבה מצבי רוח שפתאום הוא מחליט שהוא כועס אפילו על דברים קטנטנים,בזמן שאני טהורה הוא מקיים איתי את המצווה מעט מידי בשביל זוג טרי,אי אפשר לדבר איתו וקשה לו מאוד לקבל ביקורת,הוא שובר את הכלים מהר מידי.לפני שבועיים היינו ביעוץ עם מורי וההוא הודה[בעלי] בהאשמות המיוחסות אליו והמורי המליץ שכל השבוע נרשום על דף מה מציק ובסוף שבוע נצא למקום וננסה לפתור את הבעיות יחד,במידה ולא נגיע להסדר נביא אליו את בעיות כל החודש ונפתור אותם יחדיו[הוא מוכן ללוות אותנו כל חודש עד שנסתדר]שבוע שעבר ביקשתי ממנו שנצא ונדבר וטען שלא היו בעיות ושהוא התנהג בסדר השבוע ואמרתי שנכון אבל עדיין אני לא חושבת שהוא לוקח אותי מספיק ברצינות ומבין שיש בעיה וצריך לתקן אותה.הרבה פעמים אני מתקרבת אליו והוא פשוט דוחף אותי[בעדינות] ואומר לי "זוזי את מסתירה לי"[את הטמבלויזיה] או "זוזי כואב לי"כל פעם משהו אחר,קשה להתקרב אליו.יש לציין גם את הצד החיובי-הוא נותן מחמאות מידי פעם [בע"פ,הודעות ככה להרגשה טובה שהוא בעבודה הוא לא שולח] מדבר בלשון חיבה,כינויי חיבה,מציק לי מחיבה ומתקשר מידי פעם ושואל אם אני רוצה משהו מהדרך [ממתק או משהו].קשה לי אני מרגישה שאני נשואה לקיר אני בודדה ממש,אני חייבת יחס!!!צמאה...אני אדם שזקוק להמון אהבה והוא לא מתקרב לחצי של זה,אני מפחדת להכנס להריון ממנו שמא המצב ישאר
תשובה
שלום וברכה
קראי שוב את מה שכתבת. עולה משם הרבה כאב, הרבה צער, הרבה עומס נפשי.
טוב עשיתם שהלכתם לייעוץ. מממה שאת מתארת הוא בחור המלא מעצמו, ופועל לפי עצמו בלבד. הוא לא פינה חלל בתוכו כדי שאת תיכנסי אליו. הוא הקובע מתי יתאכזר אלייך ומתי יתפנה לפנק אותך, וזו מציאות באמת קשה מאוד.
מה עושים ? יש לזכור כי זו מציאות שלא רק רבנים הם המומחים לפתור אותה. טוב עשית שהלכת גם לרבנים, אולם אתם צריכים ייעוץ מקצועי רציני, ועל פניו נראה כי מי שאמר לך להתחתן אתו ושזה רצון ד' אמר דברים שהיה אסור לו לומר אותם. אף רב לא יודע מהו רצון ד'. סביר להפך להניח שאין זה רצון שמיים שאישה תתחתן עם מישהו הנוהג כלפיה כך בצורה לא נאה ולא יפה.
השאלה היא האם את חושבת שהוא ישתף פעולה עם ייעוץ מקצועי, שילמד אותו כיצד לחיות חיי נישואין, ואותך כיצד להפעיל אותו ואותך בדרך מתאימה יותר. אם הוא מוכן להשקיע בדבר, וללמוד, ולהיפתח – לא שוברים את הכלים. ברם, אם את מעריכה שזה לא זה – בחני האם כדאי לך להתעכב. את צודקת שאת נמנעת לתקופה מסוימת להיכנס להריון במצב כזה, כיוון שילדים הם חלק בלתי נפרד מזוגיות, ולא משהו שהוא מחוצה להם.
אל תלכי לגברים זרים – לא לבן דודך ולא למישהו אחר. נסי קודם כל למצות את מה שאת יכולה לעשות עם מי שבנית איתו בית. אם זה נראה לך מתקדם – המשיכי ותבני ביחד קשרים טובים. אם את חשה שזה לא כך – מהרי ולכי לייעוץ (הן מקצועי והן רבני, עם מי שאת מאמינה שהוא מבין את המצב ולא טוען שהוא יודע את רצון ד'), ובוודאי ביחד תטכסו את הדבר הטובה ביותר בשבילך.
כל טוב והרבה שמחה. אעזור לך ככל שאוכל