שאלה
בס"ד כ"ה אייר תשס"ב
לכבוד הרב ברונר שליט"א
האם יש איסור הילכתי לנקב את האף לשים נזם?ובכלל לגבי פירסינג בשאר אברי הגוף?
כתובת קעקע בצבע שיורד לאחר שבוע?
תשובה
ב"ה כ"ד תמוז תשס"ב
לדוב שלום וברכה!
בנקב לכאורה לא מצאנו איסור מפורש, אלא אם כן מדובר בנקב במקום מסויים שרק גויים נוהגים בו, ונחשוש מצד "ובחוקותיהם לא תלכו", אבל כאן יש לדון בגדרי הלאו של "ובחוקותיהם לא תלכו" שנחלקו הפוסקים האם מדובר רק בחוקים שנוהגים הגויים משום דתם או אפילו בחוקים שנוהגים מעצמם. קיימים פוסקים רבים המקילים בדברים שאין בהם ענין דתי.ולכן נראה שאין בדבר איסור הלכתי, אלא שבפן החינוכי יש כאן בעיה גדולה של חיקוי תרבותי.
לגבי כתובת קעקע שיורדת אחרי שבוע, יש מחלוקת בין הראשונים האם כתובת קעקע צריכה להיות כזו שלא יורדת עולמית או אפילו זמן מרובה, כשההגדרה של "זמן מרובה " אינה ברורה.
הריטב"א כתב הכותב כתובת קעקע, פירוש קעקע שיקעקע בעור בכלי או ביד וכתובת הוא שימלא הקעקעות דיו או סם או סיקרא וכיוצא, ורש"י פירש בגיטין כו א היו מוחזקים בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו ומוקי לה בגמ' בכתובת קעקע, ופירש רש"י דאינה נמחקת עולמית, וכ"כ בכלבו הל' ע"ז סי' צז, כתובת קעקע צבע שאינו נמחק לעולם, ומעת שירשום באחד מן הצבעים הרושמים באיזה מקום מהגוף לוקה.
הנמו"י במכות פרק שלישי כתב: אחר שקרע עורו הניח דיו באותו שריטה וניכרת שם "זמן גדול" ובעינן תרתי שריטה וכתיבה, ולישנא דקרא נקט דכתיב וכתובת קעקע, שהרי תחילה קורע העור ואח"כ כותב. ומשמע מדבריו דאפי' שאינו עשוי לעולם אלא לזמן מרובה לוקה.
וגם לראשונים שאינו לוקה בכתובת קעקע שלא תתקיים עולמית יתכן וקיים איסור דרבנן, ולכן נראה לאסור בכתובת קעקע כזו.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת