התפילות ביום הכיפורים

א. מצוה לאכול ולהרבות בסעודה בערב יום הכפורים, וכל תענית ביום זה, אפילו תענית חלום, אסורה מדאורייתא.
לכאורה מצות האכילה מצות עשה שהזמן גרמה היא, ונשים פטורות ממנה. ה"ר עקיבא אייגר הסתפק בשאלה זו, אך בשדי-חמד הביא פוסקים רבים שהכריעו שאף הן חייבות להרבות בסעודה ביום זה.

ב. נוהגים שהיחיד (ולא שליח הציבור) אומר וידוי במנחה, שאותה מתפללים קודם לסעודה המפסקת. אולם לדעת הרמב"ן (מובא בבית-יוסף) יש להתוודות אחר האכילה קודם חשיכה. משום כך נהגו רבים לומר קודם חשיכה תפילה זכה, וספרדים אומרים את הפיוט "לך אלי", שבסופו יש וידוי.

חובת הוידוי והתשובה ביום הכפורים מוטלת על הכל, זכרים ונקבות. העובר על כך, ולא התוודה על חטאיו ביום הכפורים, מלבד שהפסיד את ההזדמנות שנתן לנו הקב"ה בחסדו, ביטל מצוות עשה של וידוי ותשובה (ע"פ הרמב"ם והחינוך).

ביום הכפורים חובה להתוודות לפחות 10 פעמים. יש העושים זאת פעם אחת במנחה של ערב יוה"כ (כדלעיל סעיף ג) ועוד פעם בערבית של ליל יוה"כ; 4 - בארבע תפילות היום ועוד 4 בחזרות הש"צ. יש שאומרים בסליחות שלאחר ערבית בליל יוה"כ ואינם אומרים בחזרת הנעילה, או אינם אומרים במנחה של ערב יוה"כ. מכל מקום כל הרוצה להוסיף - יוסיף; 10 וידויים הם המינימום בלבד.

אשרי ובא לציון - ספרדים אומרים אותם במנחה, ואשכנזים בנעילה.

נשיאת כפיים - אם נותר זמן כשמתפללים נעילה, ועדיין לא שקעה השמש, נושאים הכהנים את כפיהם.

ג. תקיעה וזמן האכילה - זמן התקיעה הוא 21 דקות לאחר השקיעה, ואכילה מותרת 33 דקות אחריה.