שאלה
שלום ,אני מדי בוקר מתפללת באולפנה ,ולפעמים אני מרגישה שאין לי חשק להתפלל ובכל זאת אני מתפללת, וקורה לי הרבה פעמים שאני לא מרוכזת בתפילה וחושבת מחשבות אחרות. אני מרגישה שעדיף שבכלל לא אתפלל כשאין לי חשק מאשר שאחשוב על דברים אחרים בזמן התפילה כמו שעדיף שלא תדבר עם חבר מאשר להתחיל לדבר איתו ופתאום להפנות את הגב. (להבדיל )
זה המעשה הנכון לעשות ?
תשובה
שלום
השו"ע מדריך בהלכות תפילה- 'טוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה'. אמנם, זה לא נאמר על תפילות שחייבים בהם, לדוגמא לא יכול איש לומר אתפלל חלק משמונה עשרה ואתכוון, שכן הוא חייב את הכל. והוא צריך להשתדל להתכוון בכל מה שחייב להתפלל.
אך בתפילות שאינן חובה, למשל תחנונים (כדוגמת השו"ע עצמו), שם כן קיים הכלל הזה.
כיוון שאשה פטורה מלהתפלל את כל סדר התפילה שבידינו, וזה רק מנהג טוב שתאמר אותה, אך מן הדין היא חייבת רק תפילה אחת, אפילו קצרה, לכן מותר לך להחליט שאת מתפללת למשל רק את שמע ושמונה עשרה, אך עם כוונה, מתוך ידיעה שאם תתפללי יותר לא תתרכזי.
אמנם, כל מה שכתבתי הוא ברמת העקרון, אך למעשה עלייך להתייעץ עם ראש האולפנה או המחנכת.
כל טוב