שאלה
שלום,
אני שביעיסטית, בת 16 וחצי. אני מוגדרת כ'דוסית', מאוד חזקה בדרכי ובאמונתי, מאוד יציבה, לא חפיפניקית... היהדות היא המרכז של חיי כבר כמה שנים (כמעט מאז עמדתי על דעתי, בכיתה ח' או ט').
אני נערה מאוד שכלתנית- אוהבת להרחיב את ידיעותי והשכלתי, קוראת הרבה מאמרים בכל מיני תחומים, ובעיקר ביהדות.
עד לפני לא הרבה זמן הייתי מאוד תמימה באמונתי, אבל לאחרונה נחשפתי לדעות מגוונות ושונות ביהדות האורתודוכסית, דעות שמערערות לי את שיווי המשקל והבסיס האיתן שבניתי.
אני מוצאת את עצמי תוהה ומבולבלת, ואיני בטוחה אם כל מה שהאמנתי בו עד עכשיו היה תוצאה של תמימות וסגירות. עד עכשיו הייתי משוכנעת שבכוחי "לשנות את העולם", להתעלות, להיות אדם גדול.
עכשיו אני מסופקת בהרבה, והאנשים בהם נתקלתי גרמו לי להבין כביכול שהכל נבע מתפיסה ילדותית מסוימת והספיקות שמתעוררים כרגע הם חיוביים, הם חלק מההתבגרות- ולטענתם בסופו של דבר אבין שאין ביכולתי לשנות כמעט דבר ואתחיל לזרום עם החיים כפי שלהם ולהשלים איתם.
מצד אחד- קשה לי מאוד עם הרעיון הזה... אני מאוד שאפתנית, מאוד רוצה לשנות, מאוד כמהה לשינוי בחברה שלנו, בעם שלנו, במצב שלנו... מצד שני אני לא רוצה לחיות בתחושה שהכל נאיביות מטופשת.
מה לעשות? להפסיק להיחשף למקורות האלה שכל כך מערערים אותי, ולחזור לדרכי התמימה הישנה?
או אולי דווקא לנסות להתמודד?
תודה מראש.
תשובה
שלום לך !
בוודאי לא תוכלי לחזור לדרכך התמימה - הישנה משום שכבר התקדמת והרחבת את ידיעותיך והשכלתך, ב"ה.
אל תיפלי ברוחך בגלל הספיקות והתהיות , מפני שכנראה התחלת להתרומם , להעמיק ולהבין את אמונת ישראל שהיא גבוהה בהרבה מכל מה שמוכר לנו בעולם החיצוני, ולא תמיד יש באפשרותנו להלביש את התכנים הגבוהים בשפה ברורה ובלשון ברורה שיהיה קל לנו לאחוז בה.
"כי גבהו שמיים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם" (ישעיה) , והלא לימוד אמונה הוא לימוד דרכי ה' ומחשבותיו .
סגולת הילדות היא תום ויושר טבעיים, אך זהו רק הבסיס ו"שיעור הפתיחה" לחיי הבגרות שמפתחים ומבררים אותם.
צר לי לשמוע שיש מבוגרים שמנסים לצנֵן ולקרר את להט-נעוריך "לשנות את העולם" , אבל אולי דווקא הם מסייעים ומכוונים אותך להתחיל ליישם את שאיפותיך הגדולות בראש ובראשונה בעצמך.
אין לנו מושג , אומר הרב קוק זצ"ל , איזו טובה גדולה אנו עושים עם כל היקום בכל רגע שאנו עסוקים בלימוד תורה , בעשיית מצוות או בזיכוך המידות.
ונקודה נוספת : בעצם שאיפותיך לחיות חיי תורה, "דוסיים" כדברייך, הרי את שותפה לשינוי העליון ביותר של המציאות. מפני שמעמד הר סיני ומתן תורה היו הפסגה הרוחנית הגבוהה של עם ישראל לאורך כל הדורות , ואף על פי שעל ידי חטא העגל ירדנו ממעלתנו , בכל זאת השתדלותנו היא "רק" לחדש ימינו כקדם , ו"אין שייכת אצלנו כלל השתדלות להיות יותר ראויים לאור יותר שלם ממה שהאיר בתורה" (הרב קוק זצ"ל).
המלאי בתורה ובאמונה והמשיכי להאיר את עולמך - עולמנו !
אם נוכל לסייע בידך בדרכך על ידי הפניה למקורות או במענה על שאלות– בשמחה רבה. אל תהססי לפנות אלינו.
כל טוב
שוהם, חברים מקשיבים