שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב!
אני בת 21 וחצי. אני נפגשת עם בחור בערך שבועיים וחצי, היום אנחנו צריכים להיפגש פגישה שביעית.
אני די מבולבלת לגבי הקשר וזה פשוט לא נותן לי שקט!
הבחור הוא בחור טוב! טוב לב, איש שיחה, צנוע, אכפתי, עדין! יש בו נחת רוח (כל זה מה שראיתי בו עד עכשיו) הוא גם ממשפחה טובה לפי מה שהבנתי. הבעיה היא המראה החיצוני. הוא פשוט לא יפה בעיני! אני מרגישה שמבחינה פנימית יש בו דברים שחיפשתי, אבל החיצוניות משפיעה. העניין הוא שנפגשנו בפגישה החמישית והחלטתי להכיר מי הוא באמת, ולשים את העניין החיצוני בצד, ואז הרגשתי שיפור! ואפילו הרגשתי שאני יותר מתחברת. (חיכיתי אפילו להודעות שלו!) אבל בפגישה האחרונה שוב הסתכלתי על המראה החיצוני וזה הוריד מהפגישה. אני מאוד מבולבלת עם עצמי! אשמח לעזרה בהקדם.. עד כמה צריך להתיחס למראה החיצוני? ואיך לדעת שזאת סלידה ממש? תודה רבה!!
.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
נראה שיש לך הסתכלות בוגרת ביחס למפגשים האלו, כי משהי אחרת מזמן היתה חותכת...
המראה החיצוני תופס היום מקום מאוד מרכזי, אבל תופעה זו גורמת לכך שאנשים מסתפקים באיכות קשר נמוכה כדי לקבל מראה חיצוני מרשים שבנוסף לכל הוא זמני.
למעשה אפשר להתאהב באדם גם אם המראה האסטטי לא מרשים במיוחד, אם אוהבים מישהו הוא נראה הרבה יותר טוב,
צריך לשים באופן זמני את המראה בצד, לפתח קשר נפשי מכבד ואז המקום של המראה החיצוני יתפוס מקום פחות משמעותי.
בברכה,
דני ארגמן