שאלה
אני בחורה נשואה דתיה,
גדלתי באולפנה שירות לאומי וכו.. אחת מהמניין.
כל פעם שאני פותחת תנ"ך אני מזדעזעת.. למה?!
כי אי אפשר להתעלם מהייחס המזעזע לנשים למשל פרשת סוטה,
הבעל רק חושד שהיא מתראה עם מישהו, רק במחשבות בלי הוכחה, וכבר מתעללים בה. אז הוא לא סתם חשב! אולי היא גרמה לו לחשוב... אז מה? זאת הסיבה לפרוע את ראשה ולהתעלל בה???
אז תאמר לי ואם היא יצאה נקיה מכל אשמה זרע צדיק יבוא ממנה.
אז לא תודה! סטירה ואז ליטוף...
אז מותר לו לשאת כמה נשים, ואם הוא בגד בך אז בבית הדין הרבני השובניסטי היום לא יגרשו אותו ממנה בגלל זה. אבל אם האישה בגדה אוי ואבוי! מגורשת! מגורשת! מגורשת! למה?! זה פוגע לו באגו? ולאשה לא? האם אישה שבגדה כי בעלה ההתעלל בה פחות נורא מגבר שבגד "בגלל היצרים שלו"... כן!
אז ממש תודה שבסוף אחרי בגידה הוא שר אשת חיל, אני ממש צריכה את האשת חיל ביום שישי.
אז תגיד לי "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל".. בזכות נשים ששמרו על צניעותן , היו כפופות לבעל, שמרו הלכות טהרה בשבילו. והוא?? גם אם הוא יבגוד, לא נורא, קשה לו! יש אי שוויון מוחלט!!! וכיום הרבנים מנסים לתרץ אותו בכל מיני ציטוטים לא מרגשים מחכמים. פרשת סוטה הוא הסבר מספיק ברור לכך. והיום כולם מתרצים מה קרה שם.. כדי להציג את ההתנהגות המכפישה של אז כלגיטימית ומוסרית. ואם הקב"ה החליט לבזות את האישה אז כן אין לנו מה לעשות נקיים מצוות בשקט שבסוף לא ניהיה בגיהנום (בחירה, גם כן) מעניין אם יש גיהנום מיוחד לנשים. אבל לפחות אל תתרצו שזה לא נכון. ובטח לא בתירוצים, גבר לא יכול, גבר לא מסוגל... מסוגל! מסוגל וחצי! מסוגל להכין ארוחת ערב לאישתו, מסוגל לשטוף א הבית, מסוגל להיות שמרטף על הילדים. ובמבחן התוצאה הוא בוגד-מקלים עימו. היא בוגדת- שעיר לעזאזל.
תשובה
שלום!
אינני מרגיש צורך לתרץ. פשוט נתחיל במישור העובדות:
א. פרשת סוטה - לא מדובר במקרה של סתם חשד. אם גבר חושד באשתו - הוא צריך לקנא לה בפני עדים - כלומר: להזהיר אותה בפני שני עדים שלא תתייחד עם גבר פלוני. אם לאחר מכן ראו אותה עדים מתייחדת עם אותו גבר - יש דין סוטה. במצב כזה, של ייחוד לאחר שהיה קינוי בפני עדים, לא מדובר "רק חשד", אלא כדברי הגמרא: "רגליים לדבר".
ב. אסור לגבר לשאת שתי נשים, וזאת מחרם דרבינו גרשום. בכתובות גם ספרדים נשבעים שבועה חמורה בתקיעת כף לבל ישאו אישה נוספת. שום רבנות לא תאשר דבר כזה.
ג. גבר שבוגד ושוכב לאשת איש - מדין התורה חייבים מיתה. כיום בית דין אינו דן דיני נפשות. מצד שני - בית הדין מקבל בגידה כעילה לגירושין, וזאת בטענת "מאוס עלי רועה זונות".
ד. את צודקת לחלוטין שאין שום אמת בטענה "קשה לגבר". הרי גם לאשה קשה לשמור צניעות. אלא קשה - וזה אתגר, ואין שום תירוץ בזה שקשה. אבוי למי שיבוא להקל על גבר סוטה ולהצדיקו בטענות כאלה.
ולעצם העניין: אינני חושב שהתורה היא פמניסטית, אבל היא גם שובינסטית. התורה דוגלת בכך שלכל אחד יש את תפקידו המיוחד בעולם. אבל ערכי המשפחה הם ערכים נעלים על פי התורה, ויש ביקורת עצומה, בין על איש ובין על אשה שתבגוד בהם.
כל טוב!