שאלה
אני בת 15 מאלופנא ולפני שנה עברנו דירה לעיר חדשה ושם הצטרפתי לבני עקיבא (שמעתי על הדרך , הערכים וכו' וכו' והחלטתי להצטרף.. ) אני לא מצליחה להתחבר שם לבנות בשבט שלי...אנחנו לא לומדות ביחד... ואני לא מבינה למה, תמיד שאני מדברת איתם אני מרגישה פחותה מהם, אני ביישנית ומרגישה משעממת, ומצד שני אני חושבת שאני קצת באה ממקום מתנשא, אני לא יודעת כל כך. ובכלל כאילו אני מרגישה שבני עקיבא זה מקום לאנשים חזקים כאלה, שעומדים על המילה שלהם, בעלי ביטחון עצמי גבוה, כאילו אנשים חזקי אופי כאלה אולי קצת בהמתיים? כאילו בני עקיבא מתאים רק לאנשים מסוימים ואני אחת כזאת קצת עדינה ולא מפחדת להביע דעות שלי וכו' אך מצד שני אני אחת שפוחדת מאנשים, מה יחשבו עלי וכו' . יכול להיות שלא מתאים לי סניף? אולי אני טועה? אולי אני צריכה לפתח את האופי שלי , להיות אדם חזק?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את קצת 'זרה' מפני שאינך לומדת עם הבנות, זו נראית לי סיבה מאוד הגיונית לכך שקשה לך להשתלב.
כתוצאה מכך יש לך רגשות מעורבים כלפיהם: קצת התנשאות וקצת בושה.
הפתרון 'להיות אדם חזק' איננו נכון. אי אפשר להכריח את עצמך להיות אדם אחר - את צריכה להיות מי שאת ולאהוב את עצמך כפי שאת.
יש לך כמה דרכים להתמודד:
1. לגלות סבלנות. להגיד לעצמך שהתאקלמות לוקחת זמן, זה תהליך שגם את וגם חברותיך צריכות לעבור אותו.
2. לא לנסות להתקבל אצל כולם, אולי זו צפיה גבוהה מדי. במקום זה תשקיעי את כוחך כדי למצוא חברה אחת.
3. תציעי את עצמך להדרכה בסניף - כך העשיה שלך תתבטא בעבודה עם צעירים.
4. אפשר להחליט שלא טוב לך בסניף ואת עוזבת אותו.
5. את יכולה לחפש אלטרנטיבה לסניף - תנועת נוער אחרת בעיר או התנדבות במקום כל שהוא.
בהצלחה!