שאלה
בס"ד
שלום הרב,
עלתה בראשי שאלה,ודנתי בה עם חבר ולא מצאתי תשובה המתיישבת על הדעת.
בן אדם שמתפלל,יכול להתפלל על חונן הדעת ולא ללמוד כלל,יכול להתפלל רופא חולי עמו ישראל ולא יעשה דבר בנידון,למה שתענה תפילתו,למה תפילה כזו מותרת?
כשבאנו אני וחבר שלי לחבר אחר הוא אמר לנו שגם התפילה היא השתדלות,כמו שעבד יבוא למלך לבקש רחמים.
אבל למה באמת שתענה תפילתו?
אשמח לשמוע דעה וההארה בנושא
בתודה מראש,
נחום קליין,תלמיד בישיבה התיכונית תורה ומדע שעל יד מכון לב
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אתה צודק, הרעיון הזה מוזכר במקומות רבים. זה עקרון שנקרא: 'אין סומכים על הנס'.
אם אדם חולה ויכול לקבל טיפול והוא מסרב לטיפול אבל מתפלל - הדבר ודאי לקוי. כמו איכר שיבקש ברכה ליבול שלו אבל לא יחרוש ולא יזרע...
החבר שלכם נסח את הדברים נכון: אדם צריך להשתדל, גם בידיים - לעשות מעשה. גם בפה - להתפלל.
אנחנו מצווים לשלב בין התפילה ובין המעשה, כך דוד המלך החזיק צבא משוכלל ומאומן ועם זאת ידע שהנצחונות שלו הם בחסדי ד'!