שאלה
שלום. בזמן האחרון אני מאוד מוטרד מהמחשבה שאולי אנחנו בכלל לא אמיתיים אלא אנחנו סימולציה ענקית ואנחנו בכלל לא קיימים או שאנחנו מוח בצנצנת שמוזרמים אליו רגשות https://www.mako.co.il/hix-science/Article-04ece2cf649c451006.htm
או שאנחנו מין משחק מחשב ענק https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94
אשמח לתשובה. תודה
תשובה
שלום לך
המחשבה שאתה מתאר קיימת בכל מיני צורות. אפשר לחשוב שאנחנו בכלל לא אמיתיים. אפשר גם לחשוב שאני בן אדם אמיתי אבל כל אלו שמסביבי הם רובוטים וכו'.
למעשה, אי אפשר להוכיח שהמחשבות האלו לא נכונות - הרי כל הוכחה שתהיה - אפשר יהיה להגיד שאולי היא חלק מהמשחק או הסימולציה. כמובן, גם אי אפשר להוכיח שהן כן נכונות, כמובן.
אני חושב שהדרך הנכונה להתמודד עם המחשבות האלו היא להחליט איזה 'משקפיים' אני רוצה 'להרכיב' כשאני מסתכל על העולם. אפשר 'להרכיב משקפיים' שכל העולם הזה הוא דמיון ואפשר להרכיב משקפיים שהכל אמיתי.
אני חושב שהתחושה הפנימית של הרוב המוחלט של האנשים היא שהעולם אמיתי. אנחנו רואים אדם סובל ואנחנו לא אומרים לעצמינו - בעצם הכל דמיון אלא רוצים לעזור לו. אנחנו רואים תינוק צוחק ואנחנו חושבים - איזה חמוד, ואנחנו לא אומרים לעצמנו - בעצם זה גם דמיון. במקרים כאלו שהשכל כל כך מבלבל אותנו, הדרך הנכונה היא לחזור לתחושה הפנימית הפשוטה.
לפעמים המחשבות מאד מאד מבלבלות וכבר לא מצליחים לחזור לתחושה הפשוטה. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם אדם קרוב - הורה או מורה ולשתף אותו בספקות ובמחשבות שעולות אצלך.
בהצלחה רבה
טוביה