שאל את הרב

מחשבות מטרידות שלא נותנות מנוח - איך מתמודדים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 07/04/22 12:38 ו בניסן התשפב

שאלה

שלום,

בתקופה (הדי ארוכה) האחרונה התחילה לי בעיה, ונהפכה למשהו שכבר הורס לי חלק גדול מאוד מאורח החיים, מפחית משמחת החיים שלי, פוגע לי בקשרים עם אנשים, בשינה, בחוויות, ואני בנקודת שבירה. הרצון שה' ימחול לי. אז הבעיה היא שאני מרגיש הפרעה כפייתית לבקש סליחה על כמעט כל דבר מה'.

אני מבקש סליחה על אותם דברים שוב שוב, כל פעם שאני חושב עליהם, באותו נוסח כמעט.

נגיד בשבוע האחרון אני ביקשתי סליחה כמה פעמים ביום על כך שמשחק שאני אוהב לוקח השראה ממשחק אחר.

תוך כדי שאני מדבר עם אנשים, אני פשוט אפסיק לדבר איתם, בשביל הסליחה, הם לרוב כועסים שאני מתעלם, צועקים. אני לא יכול לחיות ככה. שעלי לעצור כל פעילות מהנה, קריאה, צפייה משפחתית, ארוחה, שיחה, כל דקה שתיים, משאיר אחרי אנשים כועסים.

הדבר היחיד שהצליח להחזיר לי שלווה זה שבועות, שהגעתי לשיברון, אחרי מספר סליחות, נשבעתי שבשעות הקרובות לא אבקש סליחה על דבר מסוים, (נגיד מחשבות), על אף שזה לא בסדר, זו הדרך היחידה שהצלחתי להשיג שלווה, שיכולתי לעשות דברים, שישנתי טוב, אך הבנתי את חומרת החטא, והתחלתם להעניש את עצמי כל פעם שאני עושה את זה.

השבוע האחרון, היה מעגל כזה

רצף סליחות טורדניות

שבירה

שבועה

החלטה כעונש, להתנזר מדבר שאני אוהב למשך היום למחרת, ואז צער רב, ועצב שלא אוכל לעשות דבר מסוים שחיכיתי לו.

הייתי אדם שמח לפני הדבר הזה, עכשיו אין ולו דבר אחד שאני נהנה ממנו באופן רציף, אני לא יודע מה לענות לאנשים, שהם שואלים אותי למה אני מפסיק לדבר והולך, להסתכל להם העניים, לא יכול להתרגש מזמן משפחתי או משחק כי אני יודע שלא אצליח לשחק עקב הסליחות, ואז שבועה לא לבקש סליחה למשך פרק זמן, ואז עונש,

אשמח לעזרה, תודה!

תשובה

שלום לך!

וואוו איזה שאלה! אתה מתאר מציאות ממש קשה ומורכבת של מחשבות שיוצרים מעין מערבולת ששואבת אותך למטה. רבים מתמודדים עם מצבים כמו שלך ואתה לא לבד בכך.

זה לא פשוט לשתף בכאבים, בייסורים ובשאלות הקיומיות שלך. ניכר מהכתיבה שלך שיש בך כוחות אדירים שעוזרים לך להרים את הראש מעל המים עם ההתמודדות במצוקה שלך. עצם כך שכתבת על הקושי שלך זה כבר התחלה בתהליך הריפוי והשיקום שלך – ההבנה שאתה מתמודד עם קושי וחיפוש תשובות ועזרה. כל הכבוד על כך! יכולת העלאת הנושא וצורת הכתיבה שלך משקפים בך הרבה בגרות, ענווה, חברתיות, חכמה ורגישות.

התשובה שאכתוב כאן היא בהכרח מאוד כללית, וחשוב להדגיש שחוויה של מצוקה וקושי נפשי היא מאוד ייחודית לכל אדם ואדם. ולכן אתה השואל וכל אחד ואחת מהקוראים שרוצים לשתף יותר לעומק בחוויה דומה שלהם, מאוד מוזמנים לדבר איתנו באופן אנונימי, ונוכל להתייחס באופן הרבה יותר מדויק להתמודדות הספציפית שלו/שלה. בשביל זה אנחנו כאן! בנוסף נביא מקורות לקריאה נוספת על הנושא, וגם דרכי פעולה מעשיות שאתה יכול לנסות כדי להרגיש טוב יותר. התשובה פה היא פתיחה לתהליך של ריפוי אך אינה תחליף לה.

כפי שאתה מתאר והשימוש שלך במילים 'טורדני' ו'כפייתי' נשמע שקראת על זה קצת ושאתה חושב איך לעזור לעצמך. כפייתיות וטורדנות הם ביטוי מסוים לחרדה.

אז מה ההבדל בין פחד לחרדה?

פחד היא תחושה יותר ממוקדת, ותלויה בגירוי, בגורם חיצוני המשפיע עלינו להגיב בצורה מסוימת. הפחד הוא יותר בתחום מסוים -בד"כ אנו יודעים ממה אנחנו פוחדים, אבל לא תמיד ברור לנו ממה אנחנו חרדים. חרדה כאמור, היא ביטוי לרגש רחב יותר, כללי ומעורפל יותר מפחד. החרדה פחות נגישה לנו. החרדה היא מעורפלת, פחות רציונלית ולאו דווקא מקושרת לסיבה ספציפית.

אתה מתאר מצב שיש בו אלמנטים של חשיבה ופעולה. הטורדנות מתחילה במחשבה וממשיכות בפעולה כפייתית כתגובה.

טורדנות יכולה להתבטא בין השאר כך: הרהורים, דחפים או מראות עקשניים, חוזרים ונשנים, שהאדם מתנסה בהם כפולשניים וכבלתי-יאים. המחשבות מרגישים כפולשניים, כאילו חדר משהו לתודעה שלי.

כפייתיות יכולה להתבטא בין השאר כך: התנהגויות חוזרות ונשנות (כגון נטילת ידיים, סידור של חפצים, בדיקה חוזרת ונשנית שלא שכחנו משהו) או פעולות נפשיות (כגון תפילה, ספירה, חזרה על מילים בשקט). אלה פעולות שאדם מרגיש כי הוא נדחף אליהן כתגובה לטורדנות, או פי כללים שיש להחילם בנוקשות. הטקסים הכפייתיים מביאים בד"כ לתחושת סיפוק ולהפחתת מתח, לפחות בטווח הקצר.

"Thought-action fusion" – זהו מושג מעולם הפסיכולוגיה של מיזוג מחשבה-פעולה. הכוונה לחשוב על משהו "אסור" זה בדיוק כמו לעשות אותו מה שגורם לאשמה רבה. כלומר, אם אחוש צורך להרביץ למישהו, אחוש כאילו באמת ביצעתי את המעשה הנורא. יש פה המון ביקורת עצמית, הלקאה עצמית שהולכות ומחמירות ולבסוף מובילות לפתרון של טקס היטהרות.

אז מה אפשר לעשות? הנה כמה כיוונים לדרכי פעולה.

1. לא חייבים להתמודד לבד, ואפילו כדאי לא להתמודד לבד. יש הרבה עזרה טובה שאפשר לבקש וגם לקבל. במוקד שלנו בשעות הערב (כוכבית 8298), במוקד ער"ן 24 שעות ביממה (1201), ובמוקדי סיוע נוספים. אפשר למצוא בסביבה הקרובה אנשים שבהם אפשר להיעזר: בני משפחה קרובים ורחוקים יותר, בני דודים ודודות, שכנים, חברים, מדריכים, צוות בביה"ס, ועוד. זה יכול להיות קשה בהתחלה, אבל אח"כ ההרגשה משתפרת, וזה מאוד כדאי.

2. להתרכז יותר בעשיית טוב ולא צמצום הרע. לחשוב בעצמך איך אתה יכולה להרחיק את החושך על ידי עוד אור בעולם. לחשוב על כל הטוב שאתה עושה. אפשר אפילו על כל דבר טוב שאתה עושה או טוב שיש סביבך לנסות לומר 'תודה'. שתיווסף למילה 'סליחה' המילה 'תודה'.

3. תזכור שאנחנו בני אדם. זה טבעי ליפול מידי פעם, זה חלק מהחיים. תנסה שלא להלקות את עצמך ב"אשמנו, בגדנו" ולסגל דרך חיים של הכלה, קבלה עצמית של הטוב והרע, חמלה ואהבה עצמית!

3. לקרוא על מצבך קצת יותר. אני ממליצה על הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות" של ד"ר דיוויד קלארק וד"ר כריסטין פורדון. זהו ספר העוסק ספציפית בהפרעה טורדנית שהטקסים בה אינם פיזיים אלא מנטאליים, כלומר, שמתרחשים במחשבה. הספר מסביר למה זה בסדר לחשוב כל מחשבה, כולל מחשבות אלימות או מיניות, ואיך נתינת המקום למחשבות אלו במקום לנסות לנטרל או לדחוק אותן מובילה להפחתת מחשבות אלו בסופו של דבר. הספר נותן כלים פרקטיים ליישום. עוד ספר מוצלח מאוד בנושא הוא "בוחרים להרגיש טוב". יש בו כלים מעשיים שיכולים לעזור להתמודד.

4. לפנות לגורם מקצועי. אתה מתמודד עם הרבה מחשבות קשות, זה המקום ליצור לעצמך מעגל תמיכה שיכול לחזק אותך ולעזור לך לצאת מהקושי שלך וזה יכול לכלול לדבר עם אדם מקצועי (יועצת, פסיכולוג) ולשתף אותם במה שעובר עלייך ולבנות עבורך כלים להתמודדות.

5. להיכנס לאתר של 'כמוני'. זה רשת חברתית מקוונת בתחום הבריאות. מטרתה לחבר בין אנשים המתמודדים עם כל מיני אתגרים, שיתוף של בני משפחה ומטפלים. האתר מספק מקום מפגש וירטואלי למתמודדים שונים ומאפשר להם להתייעץ עם מומחים, לשתף מניסיונם, ולהתעדכן במידע מקצועי ובחדשות בתחום.

לסיכום, נתנו שמות למחשבות שאתה מתמודד איתן. הבדלנו בין פחד לחרדה והתייחסנו למנגנון של הטורדנות והכפייתיות. הצענו כמה דרכי פעולה כמו הסתכלות בטוב, הבנה שאנחנו בני אדם וניפול לפעמים, לקרוא יותר על הנושא ולפנות לגורם מקצועי.

מצדיעה לך מרחוק! מקווה שתמצא מעט שלווה ונחת בדברים שהעלנו פה. בנוסף לכך, כמובן שאתה מוזמן תמיד לכתוב אלינו שוב או להתקשר למוקד במספר כוכבית 8298 או בווטסאפ: 052-468-3927 . נשמח לדבר איתך!

בהצלחה רבה רבה!

חזק ואמץ,

מוריה

כתבות נוספות