שאל את הרב

לאהוב ולהעריך את הטוב גם כשנופלים

חדשות כיפה חברים מקשיבים 16/03/21 00:28 ג בניסן התשפא

שאלה

שלום :)

אני בחור ישיבה בן 21, כרגע משרת בצבא.

יש בי חולשה, חוסר כל שהוא ובעקבות החוסר הזה אני לפעמים מלקה את עצמי (מחשבתית כמובן) ומרגיש שאני מפספס.

קשה לי לזכור, קשה לי להעריך.

אני מצליח לומר תודה אבל לא יודע להעריך מספיק אנשים שהקריבו בשבילי.. מעשים ופעולות שנעשו לטובתי.. אני שוכח מהר מאוד.

איך אפשר לעשות את השינוי המחשבתי הזה? איך אוכל להעריך יותר ולומר תדע ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו?

תודה רבה ויישר כוח גדול.

תשובה

שלום דניאל.

כיום לא מעט מבוגרים, נערים ואפילו ילדים מרגישים תחושות דומות. הצעד הראשון להצלחה הוא קודם כל הרצון לעשות תשובה. ובכך ששאלת אותנו נראה שהרצון כבר קיים ולכן אתה יכול כבר להיות שמח.

אתמצת את השאלות: א. איך אוכל להפסיק להלקות את עצמי בעת נפילות? ב. איך אוכל להעריך יותר את סביבתי ואת הטוב הסובב אותי?

הכעס על עצמי שורשו ממקום טוב. הסיבה שאדם כועס על עצמו אחרי פשלה היא בגלל שהוא נותן משמעות גדולה לחסרון שנוצר במציאות. אמנם, אדם יכול גם לראות אדם אחר שהוא אוהב מאוד ולא לכעוס עליו גם אם הוא נופל משמעותית. לא שהאדם לא מודע לכך שמה שהאדם השני עשה היה רע, אלא החומרה של מה שהוא עשה מרגישה כאילו היא לא שווה את הכעס מרוב אהבה. לדוגמא זוג שהתחתן לא מזמן לרוב נוטה לסלוח בקלות אחד לשני על טעויות מאשר זוג לקראת גירושין. מכאן אפשר להבין שהכל תלוי בכמה משמעות אני נותן לאירועים ונפילות בחיי ביחס לכמה אני אוהב את הטועה. לכן אני אתעצבן מהר יותר כשאדם שאני לא אוהב יעשה דבר מסוים יותר מאשר אדם שאני אוהב יעשה את אותו הדבר. מכאן שכדי לנו לעבוד על אהבה עצמית כדי שנוכל לסלוח לעצמנו ביתר קלות בעת נפילה.

סיבה שניה, הפוכה לכאורה, שאדם כועס על אדם אחר שנכשל היא הציפיה. מתוך הערכתו לאותו אדם השני, האדם בכלל לא חשב שיש סיכוי שהוא יעשה דבר כזה. כלומר דווקא מתוך אהבתו אליו, נוצרה הציפיה שהוא יעמוד באתגר, אם זאת הוא אכזב. אבל כבר חכמינו במסכת אבות הדריכו אותנו, אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. אך אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם. אם נצליח לאהוב אהבה שאינה תלויה בדבר את סביבתנו ואת עצמינו נוכל פחות לכעוס בעת כישלונות ועם זאת לא לוותר על הציפיה והאמון.

מדוע הקב"ה ברא את העולם מההתחלה עם עץ הדעת? הרי היה אפשר לברוא את העולם בלי יכולת ליפול. למה הקב"ה לא ברא את העולם מושלם? תשובה- הקב"ה רצה בכוונה שיהיה חסרון בעולם ואיתה התמודדות לאדם. הקב"ה נותן לאדם כח להתמודד עם האתגרים והחסרונות בעולם ויש לו ציפיה שהוא יעמוד בהם. אמנם נפילת האדם אינה מבטלת את אהבת ה' כלפיו. כי בכך שהקב"ה ברא את האתגר הוא גם ידע שהאדם יכול לבחור לא להצליח בו. מכך יוצא שהחסרון שבמציאות קיים, ומטרתנו בעולם היא לא להיות מושלמים, אלא משתלמים.

כמובן שאין הכוונה שאפשר עכשיו לעשות מה שרוצים, אלא יש לנו תפקיד לקדם את העולם ולהתגבר על החיסרון שבו. מכאן אנחנו מבינים שגם הנפילות שלנו בדיעבד הן רצון ה' ואנחנו לא צריכים להתייאש, לכעוס או להתעצבן מהן. "מה שנה עושה הכל לטובה". לא הכל טוב, אבל הכל לטובה.

לסיכום שלושת הנקודות לגביי הכעס: כדי לנו לנסות לאהוב את עצמינו אהבה שאינה תלויה בדבר כי החיסרון שבמציאות קיים לא בגללינו והתפקיד שתהיה לנו הקב"ה הוא להתקדם גם אם לא מצליחים.

כן אוסיף עוד נקודה קטנה שהרמב"ם כותב בשמונה פרקים, פרק רביעי, שכל מידה לא מאוזנת היא לא טובה, גם לצד השני. כלומר אם אדם לא כועס כשהוא צריך לכעוס זה לא יותר טוב מאשר להפך.

ולשאלה השניה, איך אוכל יותר להכיר טובה על הטוב הסובב אותי?

הערך שאדם נותן לדברים נמדד על פי כמות המשמעות שהוא נותן להם. לכן אם אדם נותן המון משמעות לכסף ומעט משמעות לשמחה, התוצאה תהיה שהוא יהיה מאוד עשיר אבל לא ממש מאושר. הבחירה איך לחיות ולמה לתת משמעות היא בידינו. לכן אם נצליח לתת יותר משמעות לדברים שאנחנו מקבלים ונבין שהם לא מובנים מאיליהם כך גם נוקיר עליהם יותר תודה. אבל איך נצליח לתת לדברים אלו יותר משמעות?

כותב המהר"ל בהקדמה לספרו נצח ישראל שלפעמים האור יכול להתגלות רק מתוך החושך. כלומר הדרך הכי טובה שלנו לראות את הלבן היא על רקע שחור. אם נשים ברקע צבעים אחרים בהירים יותר יהיה לנו קשה יותר להבחין בגווני הלבן. לכן אם אפגש עם אנשים שאין להם ואעזור להם, אבין כמה אני בר מזל וכמה לא מובן מאליו מה שיש לי.

לסיכום הנושא: ההחלטה למה אנו נותנים משמעות תלויה בנו. אך לפעמים כדי לנו לשים את הדברים שלנו על רקע דברים שחורים כדי שנבין כמה הם משמעותיים באמת.

לבסוף אמליץ כמה דברים:

א. תאהב את עצמך. אתה אדם גדול עם רצון טהור להתקדם ולקדם. אל תיתן למעט שחור שבך לתפוס את כל תשומת הלב שלך. תן משמעות ומשקל לדברים שאתה טוב בהם.

ב. נסה להפגש ולתת לאנשים שאין להם את המובן מאליו. מתוך כך תצליח להבין יותר את החיסרון ומתוך כך את הזכות שיש לך.

ג. תאמין בעצמך. "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו." זה בגלל שעם הכח באה אחריות. לכן יצר הרע מכביד על לבינו ולא נותן לנו לראות את הטוב שבנו.

ד. ממליץ בחום לעיין במקורות שהזכרתי... גם המהר"ל וגם ברמב"ם.

ה. המשך להתייעץ ולשתף. היוועצות עם אדם שני יכולה לעזור לפרוק את אשר הלב. כשהלב משוחרר קצת, יותר קל להתגבר על האתגרים. מוזמן כמובן להמשיך לפנות אלינו בשמחה.

"לך בכוחך זה והושעת את ישראל"

ישר כח על הרצון לשינוי והדרישה שאתה דורש מעצמך לשלמות.

איתן

כתבות נוספות