שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום
בתקופת הפרישה מבעלי לפעמים אני שוכחת ורוצה להעביר לו משהוישירות, כשזה קורה הוא עונה לי-"את נידה". לפעמים גם בנימה לא הכי נעימה..
אני מאוד נעלבת מהאמירה הזו,
אם הוא יאמר לי למשל- "אנחנו אסורים", או "אי אפשר" זה לא יפגע בי כלל, אבל האמירה הזאת גורמת לי להרגיש
רע
האם התחושה שלי מוגזמת לדעתך, ואני צריכה לקבל את ההערה הזו כרגיל (שהרי אני באמת נידה..)
אמרתי לו כמה פעמים שזה לא נעים לי המילים האלו,הוא חוזר וגם כועס שאני שוכחת ומנסה להעביר לו דברים כשאסור
איך עלי לפנות אליו בעניין?
תודה רבה ויישר כוח.
תשובה
ב"ה
לשואלת שלום,
א. התחושה שלך סבירה ואת לא מגזימה, לא נעים לשמוע ביטוי כזה,
ואכן כך מדריכים את החתנים לומר : אנחנו אסורים".
ב. מה שהוא כועס עליך, באמת צריך תיקון, גם אם מדובר בעניני הלכה,
כתוב במשנה : שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: עשרתן ערבתן הדליקו את הנר,
ועל אף שהזמן דחוק ומדובר בחשש לחילול חילול שבת, נפסק בהלכה "שצריך למימרינהו בניחותא" כלומר לומר בנחת ולא בכעס או הקפדה.
יתכן שמרגיז אותו שאתם אסורים עכשיו אבל את לא "אשמה" בזה...
ג. תשבי אתו בזמן המתאים ותדברו בנחת על הענין ותסכמו ביניכם איך אתם מתנהלים אם את שוכחת ומושיטה לו חפץ.
בברכה,
דני ארגמן