שאלה
שלום וצהריים טובים כבוד הרב. אני מאוד מאוד מתקשה להסתדר עם אמא שלי. היא ואני מאוד שונות ואין לנו שום דבר במשותף. אנחנו רבות על בסיס יום יומי כבר שנים ולעולם שום דבר עליו אנו רבות נפתר. נוסף לכך, יש לי בן זוג כבר כמה שנים, בחור ממש טוב שמגיע מבית דתי שבאמת אין לי מילה אחת שלילית לומר עליו. אני מאוד מרוצה מהזוגיות שלי איתו ומרגישה שהוא מעריך ומכבד אותי מאוד. המריבות עם אמא היו עוד לפני שהכרתי אותו, אך החמירו מאוד כאשר התחלנו לצאת. היא לא אוהבת את איך שהזוגיות שלי מתנהלת ולכן מעירה לי המון ועוקצת וזורקת משפטים מאוד לא נעימים שפוגעים בי. המון פעמים ניסיתי לשבת לדבר איתה ולבקש שתניח לי ולהסביר לה שהיא נכנסת לי לקשר איתו וזה פוגע בי, להסביר לה שטוב לי ואני מאושרת והיא הורסת לי. אני משתדלת לשתף את החבר שלי בלי להיכנס ליותר מידי פרטים כי אני מפחדת שהוא ישנא אותה בעקבות ההתנהגות שלה כלפיי, אם כי הוא גם ככה רואה איך היא מדברת וגם בתחילת הקשר הייתה עוקצת אותו ואומרת דברים לא לעניין. לצערי זה הגיע למצב שהוא לא אוהב אותה, אך הוא מכבד אותה מאוד. אני מקווה שאני מצליחה להסביר את עצמי כי זה נושא ממש מסובך בשבילי. אשמח אם תוכל לייעץ לי מה לעשות כי היום אני בנקודה שאיני מסוגלת כבר להיות בבית.
תשובה
שלום
המצב שאת מתארת הוא אכן מורכב ומאוד לא פשוט, בטח כשזה מלווה קשר זוגי לקראת הקמת בית.
אני הייתי מציע שני דברים שהם קצת הפוכים.
מצד אחד, להשקיע הרבה בבניית היחס הנכון שלך לאמך. היא זו שהביאה אותך לעולם אחרי שנשאה אותך ברחמך לאורך ההריון, והיא זו שהקב"ה בחר בה (יחד עם אביך) להיות הצינור שדרכו תופיעי בעולם. אז בעצם היחס כלפיה הוא במובן מסוים היחס כלפי הקב"ה. לכן כדאי מאוד להעמיק בלימוד בנושא הגדול והחשוב הזה של כיבוד הורים. המקום שבו קשה לנו לקיים, זהו האתגר המיוחד עבורנו.
המשמעות המעשית של זה היא להימנע עד כמה שניתן מלהיכנס למריבות, וגם אם היא פוגעת בך, את צריכה לעמול קשה כדי לא לענות ולא לפגוע בחזרה.
מצד שני, לפי מה שאת מתארת, בהחלט יכול להיות שכדי למנוע את המצבים הללו שנמשכים כבר שנים, אז כל עוד לא הצלחת לבנות את היחס הנכון שממילא מוביל להימנעות ממריבות, יותר נכון קצת להתרחק בפועל עכשיו, ואולי אפילו לגור לתקופה מסוימת במקום אחר. הרי ממילא זה יקרה מתישהו בקרוב בע"ה כאשר תתחתנו. אולי המרחק הזה יסייע להפחית מהמתח.
לגבי הקשר שלך עם הבחור, שנראה על פי דברייך שהוא אכן בעל מידות טובות, צריך עם כל הכבוד לאמא, לא לתת לה להשפיע על הקשר או להכניס מתח ואי נעימויות ביניכם. אלו החיים שלך והבית שאת בונה ולא שלה. כאשר תתחתנו בע"ה תמצאו את המינון הנכון של הקשר כדי למעט בקשר הלא טוב.
ובע"ה דווקא מתוך האתגר הזה, ומתוך היחס המכבד להורים, תזכו לבנות בית נאמן.
מקווה שעניתי
כל טוב