שאל את הרב

הסניף שהקמתי מתפרק!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 03/11/21 18:04 כח בחשון התשפב

שאלה

שלום.

מאז כיתה ח' (אני בי עכשיו) אני עובדת על הקמת סניף בנ"ע יחד עם אמא שלי. מדברת עם התנועה עם המועצה עם חניכים מדריכים ובאופן כללי פעילה.

עכשיו אני מרגישה שדברים לא זזים. אין לי קומונרית, אין מבנה (המועצה כבר שנים מבטיחה ואיןן) וכרגע זה רק אני ועוד שתי מדריכות חוץ עסוקות שפנויות פעם ב... ומעבר לזה, החניכות שלי כבר לא מגיעות ולי יצא החשק להדריך אותן.

עוד שבוע חודש אירגוןןןן!!!

מה לעשות?

לסגור את הסניף? לשנות ראש? ואיך עושיים אתזה?

תשובה

שלום לך.

החוויות שאת מתארת בשאלה נשמעות בהחלט לא קלות. מצד אחד את מתארת את הקושי הטכני של הקמת הסניף יחד עם התסכול הגדול שאת חווה בעקבות המאמץ האדיר שאת משקיעה. במקביל את מתארת את האכזבה מכך שהחניכות לא מגיעות והמדריכות לא מספיק פעילות. חשוב להגיד קודם כל שמגיע לך כל הכבוד על היוזמה ועל הניסיון להקים סניף חדש! אין ספק שזה מהלך לא פשוט והעובדה שיש משהו קטן שפועל לפחות בחלקו היא דבר מדהים!

בשאלתך את מתארת אכזבה גדולה הן מהעבודה שהסניף לא מתקדם ( בגלל סיבות שאינן תלויות בך) למרות המאמץ הרב שאת משקיעה בו, והן את תחושת התסכול מול החניכות שלך.

חשוב שתזכרי שאת לא לבד! הרבה אנשים משקיעים במשהו את כל נשמתם וחווים הרבה תסכול וברקסים בדרך. העובדה שאת מנסה ומשקיעה את כל כולך בסניף מעוררת הערכה רבה!חשוב לזכור שלעיתים הדברים לא מסתדרים בצורה ובזמן שאנחנו רוצים שיקרו, למרות המאמץ הרב שאנחנו משקיעים, וצריך לפעמים לדעת לקבל גם את זה, בעיקר בדברים טכניים שלא תלויים בנו. האחריות היא לא בהכרח שלך, ואולי צריך פשוט להרפות.

אז מה אפשר לעשות? הנה כמה רעיונות וכיוונים למחשבה שאת יכולה לשקול ולבחון.

1. להתקשר לחניכות שלך ולנסות לברר למה הן לא מגיעות ובמקביל לארגן להן פעילות מגניבה שאולי תגרום להן לבוא. הרבה פעמים מה שמצליח להביא חניכות היא הידיעה שלמדריכה שלהן אכפת מהן וחשוב לה שהם יבואו. אולי שווה להתרכז בחניכות שלך כרגע ולא בסניף הגדול.

2. להתייעץ עם אמא\ אחות\ חברה ולשתף אותן בתחושת התסכול שאת חווה. אולי הם יצליחו מניסיון חייהם לעזור לך להבין איך להרפות ובעיקר להבין שרוב הדברים אינם בשליטתך ושאת עשית את המוטל עלייך בצורה מיטבית.

3. נסי לחשוב עם עצמך מתי רצית מאוד משהו והוא לא קרה מסיבות מסוימות ומה עזר לך לשחרר. לפעמים דמיון לסיטואציה אחרת יכול לעזור לנו.

לסיכום: תיארת את המאמץ הרב שאת משקיעה בסניף, ובמקביל את התסכול הגדול שאת חווה מסביבך- מהמבנה, הקומונרית, המדריכות ואפילו החניכים. תזכרי שמגיע לך כל הכבוד על הדבר הגדול הזה שאת מנסה להקים! במקביל, דיברנו על היכולת להרפות מדברים ולהבין שהם לא תלויים בהכרח בנו ושהם לא באחריות שלנו, ושלפעמים צריך ללמוד לשחרר. בהמשך דיברנו על מה אפשר לעשות: לנסות לגייס חזרה את החניכות, להבין בעצמך איך לשחרר ואפילו להתייעץ עם מישהו שאת סומכת עליו.

וכמובן שאת מוזמנת תמיד לפנות למוקד שלנו: 8298*

בהצלחה!

נועה

(סט93)

כתבות נוספות