שאלה
שלום,
אני בלבטים האם להמשיך עם בן הזוג שלי
אנחנו 4 שנים ביחד, לפני שבועיים התארסנו
יש לנו כלבה שאימצנו לפני שנה בדיוק בהחלטה משותפת
היום בן הזוג לא רוצה אותה בכלל, אני רוצה לשמור עליה כי אני לא רוצה לאבד אותה
אני יודעת שזה יצער אותו אם אשמור על הכלבה, אך מצד שני זה יצער אותי שלא אהיה איתה גם.
הוא בהתחלה אמר שלא תהיה לו בעיה להשאיר אותה בבית, אחרי זה רק מחוץ לבית(הכוונה במרפסת/חצר) והיום להעיף בכלל
אני באמת לא יודעת מה לעשות,
חשוב לי להיות איתו כי טוב לי איתו
אך מצד שני, אני לא אוהבת את זה שלא יהיה לו טוב
אשמח לתשובה
תודה
תשובה
שלום
אני חושב שזו הזדמנות טובה להעמיק את מהות הקשר הזוגי.
ברור לכל אחד שיש דברים עקרוניים שעליהם מפרקים קשר, במקרים מסוימים אפילו אחרי החתונה.
ברור לכל אחד שיש דברים שוליים (אפילו אם הם מפריעים לאחד הצדדים) שעליהם לא מפרקים קשר, כי זה לא נוגע למהות.
אני לא ממעיט בכלל בחשיבות הכלבה עבורך, אבל אני לא חושב שזה מהסוג הראשון.
אני כן חושב שצריך לקחת את המקרה הזה כהזדמנות ללמוד איך מתנהלים בצורה נכונה בקשר זוגי.
במצב אידיאלי (ואני יודע שלכם כמו לכולנו יש הרבה מה להתקדם לשם) בוויכוח כזה, כל צד אמור להיות מאוד עסוק בצד השני.
את אמורה להיות מאוד מוטרדת מהאפשרות שהוא יחיה בבית עם כלבה שהוא לא רוצה בה ושמפריעה לו (ואת מסכימה מן הסתם שמותר לו לשנות את דעתו מלפני שנה, כמו שגם לך מותר).
הוא אמור להיות מאוד מוטרד מזה שלך זה מאוד חשוב.
וכשמפנימים את הכיוון הזה, אז היישום המעשי יהיה בע"ה שכשיושבים ומדברים זה לא עימות בין שני צדדים שלכל צד יש את האינטרס שלו, אלא שיח משותף, שבו לכל אחד מאוד אכפת מהשני, מהרצונות, מהצרכים ומהכאבים שלו, שהופכים להיות עניין משותף לשניהם.
לדבר ולדבר. דיבור של קירבה. דיבור של עניין בשני ושל ביטוי של כאב וקושי, ולא של ביקורות והאשמות.
אני חושב שזה צריך להיות הכיוון ולא חלילה פירוק הקשר.
זוגיות זה דבר שצריך ללמוד וצריך לעמול עליו עוד ועוד כל החיים. זה המתכון.
בע"ה בהצלחה רבה