שאלה
בס"ד
שלום וצרור ברכות.
אני כנראה לא חידדתי מספיק את שאלתי:
השאלה היא מה אני יכול לעשות בתור אדם צעיר שאופן ההקשבה אליו שונה מאופן ההקשבה לאדם מבוגר, בכמה מילים פה כמה מילים שם, לפני השעור, אחרי השעור, אפילו תוך כדי (כמובן עם החזרת הדקות ע"י הארכת השעור באותו מחיר למען לא אגזול חלילה את הוריו של התלמיד)?
ברור לי שלא אני עיקר החינוך, ואני ודאי לא רב או מחנך דגול, אך מבחינת המעט שבמעט שאני יכול לסייע - מה ממליץ לי הרב לומר לאותו תלמיד?
בברכה , יאיר
תשובה
ב"ה
שלומות,
עיקר תפקידך הוא בהיותך דמות לא פורמאלית המסוגלת להקשיב ולגלות הבנה. להבהיר שגם לך יש מצוקות וכל אחד עומד בצמתים לא פשוטים בחייו. השאלה היא לא אם יש לך שאלות גם אם הנער חושב שהוא הראשון ששאל את השאלה, יש לתת לו תחושה של חשיבות. לתת מקום להתלבטות. אבל, ללמד, שהחלטות פזיזות הינן החלטות המשפיעות על החיים. לטעת כוחות לא לאבד את שיווי המשקל הרוחני בגלל השאלות עימן אתה מתמודד. הכל יבוא על מקומו בשלום.
אל תיתן לו לזהות אותך כמיסיונר אלה כחבר שרוצה להקשיב, להקשיב ולהעניק חום ואכפתיות.
ובכלל, במצבים כאלה, חשוב להשאיר פתח עתידי...
בברכה,
שי