שאלה
שלום למשיבים.
במהלך שיטוט לט"ו באב באינטרנט נתקלתי בהמון מקומות שמסבירים את הסיבות הידועות לשמחה בט"ו באב, אולם יש דבר שאינני בטוחה שהבנתי.
ברוב המקומות נוהגים לשים דגש על התרת האיסור על שבט בנימין באשר לנשיאת נשים מעמ"י וכמובן על ההיתר הכללי שניתן לשבטים להתחתן זה עם זה.
מסבירים ומתארים איך בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים ושם, היו אורבים להם הבחורים וחוטפים אותם למטרות נישואין.
דבר אחד שלא הבנתי הוא למה בדיוק יצאו בנות ישראל לחולל בכרמים מלכתחילה?
"וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג יְהֹוָה בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה"- שימו לב, "מימים ימימה". ברור לנו מכאן שבנות ישראל יצאו לכרמים מסיבה כלשהי, שהיא כנראה "חג ה' בשלו". אינני בטוחה שהבנתי מהו אותו חג שלכבודו יצאו בנות ישראל לכרמים בבגדי לבן שאולים וחוללו מידי ט"ו באב.
מהי אותה סיבת השמחה? האם היא קשורה לאחת מהסיבות האחרות שבגללן מציינים את ט"ו באב?
מודה על עזרתכם.
תשובה
שלום וברכה
סביר להניח שאת צודקת, ושמפשט הכתוב משמע שהיה חג קדום של ט"ו באב מימים ימימה.
כך גם משמע מדברי הרד"ק על פסוק זה.
תוכנו של החג לא ברור, אולם ייתכן שהוא קשור לעיצומו של הבציר (יש לזכור כי בפרשת שלח כתוב "והימים ימי ביכורי ענבים" ולדעת חכמים מדובר בט' באב) ובימים אלה היו הבנות רוקדות, וייתכן שזה גם היו ימי השידוכין.
זו השערה בלבד אולם היא נראית הגיונית.
כל טוב