הלכות סנדק

בס"ד

כתב הרמ"א בשו"ע יורה דעה סימן רסה
"ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו (הגהות מיימוני פרק ג' דמילה) ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם ר"פ) ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדין ובעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת.

נוהגין להדר אחר מצווה זו להחזיק התינוק על ברכיו בשעת המילה.

יפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה וכדו', דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת,

מה שנוהגים שלא ליתן שני ילדיו לסנדק אחד כדאמרינן גבי קטורת "חדשים לקטורת'. ודוקא שני בניו של איש אחד לסנדק אחד, אבל כמה בני אדם, אם ירצו יכולים לתת בניהם לסנדק אחד )הרמ"א רס"ה י"א, ובית הילל שם(.

והוא נחשב חלק חשוב בברית אפילו בתשעה באב ולכן כתב הרמ"א באורח חיים סימן תקנט ח)
"ואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית (ב"י) ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות ובאין למול התינוק אבל לא ילבשו לבנים (מהרי"ל)"


כתב בספר אליהו רבה או"ח - סימן תצג
מוהל או סנדק - שוין הן

אין אומרים תחנון כשיש "ברית מילה" בבית הכנסת או אם אבי הבן או הסנדק או המוהל נמצאים בתפילה

הסנדק המוהל ואבי הבן מותרין על פי ההלכה להסתפר ולהתגלח ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת. אמנם מנהג האר"י שלא להסתפר כלל

בתענית "ט' באב" בין שחלה בזמנה ובין שנדחתה ליום א' נהוג שכולם מתענים, גם אבי הבן. ואע"פ שמתענה, מותר לאבי הבן, למוהל, לסנדק ולאשה הסנדקית להחליף את הבגדים \עיין כה"ח תקמט ס"ע י', תקנט ס"ק עד'\.

בתענית אסתר בין בזמנה ובין שלא בזמנה אין מתענים.

מותר לו לאכול בשר בסעודת הברית בתשעת הימים שלפני ט"ב.

מצוה זו היא תיקון לקרי.


יש להשתדל להיות סנדק, ובמיוחד בימי השובבי"ם, והוא תיקון לפגם הברית.

משתדלים ליקח למצוה זו אדם שהוא בעל מעלה, ולפחות שומר תורה ומצוות. כיון שהסנדק הרי הוא כמו מזבח שעליו מוקרב "קרבן".

וצריך הסנדק לטבול לפני הברית כדי להכניס התינוק בטהרה לברית, ובודאי שאם הוא בלתי טהור צריך הוא לטבול, וראוי לטבול סמוך לברית ככל האפשר )ברכ"י רס"ה י"ח(.