הכל לטובה? מאיפה לו האסמכתא שהכל לטובה ?

ב"ה


שלום.


המקור נמצא בתלמו בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב

תנא משמיה דרבי עקיבא: [לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד].
כי הא, דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא, מטא לההיא מתא, בעא אושפיזא לא יהבי ליה. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. אזל ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכלא לחמרא. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. ביה בליליא אתא גייסא, שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה."

ודבר זה נפסק להלכה ולמעשה בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל סעיף ה:
"[לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מה דעביד רחמנא, לטב עביד.]"

והסביר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן שאסור לאדם להיות "עקשן" יותר מידי ולסגור ולנעול את עצמו בתוך עצמו. ולכן גם אסור לאדם לעשות תפילותו קבע במובן של חוזק כי אולי השם לא רוצה לתת לך את מה שאתה מבקש? ואולי לא מגיע לך? אך האדם צריך להיות מוכן לקבל את הכל מהשם. כל תשובה תתקבל בברכה ואם ירצה השם יתברך לתתן יתן ואם לאו -לאו.

וכך הם דבריו "וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ´ (אָבוֹת פֶּרֶק ב). כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה. [רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו,] כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר."

ועייני גם בתשובתי "האם באמת הכל לטובה? " ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show/52584

"תן חיוך הכל לטובה" ,


בהצלחה,


עוזיאל אליהו,

.