הייתי שמח אם לא הייתי נברא

בס"ד
שלום רב,

אני מבין את התחושה הקשה שלך. אבל במציאות, כיבוד הורים איננו נחלת עם ישראל בלבד.
רק להתרשמותך מצאתי תאור של כיבוד הורים בסין שהוא הרבה יותר חמור מאצלנו
http://www.iasia.co.il/2013/03/23/oldchinese/


לכן נראה לי שצריך להעמיק את הבירור. במקום לחפש תשובה אוביקטיבית, צריך להבין מה בדיוק מטריד אותך. אני מצטט מהשאלה שלך:

"אני אישית למשל הייתי שמח אם לא הייתי נברא. קשה לי מאוד להתמודד עם המצוות, על אף שאני מנסה בכל מאודי ובכל נפשי להתנגד ליצר הרע. ולא תמיד מצליח לי. רוב הזמן לא מצליח לי. למה אני צריך לכבד שני אנשים שהביאו את זה עלי?"

אם נקשיב לך היטב, נשמע שהשאלה שלך באה מתוך כעס:
"למה אני צריך לכבד שני אנשים שהביאו את זה עלי?"

לכעס הזה יש סיבה חזקה מאוד: ייסורים שיש לך במאבק נגד היצר הרע:
"אני מנסה בכל מאודי ובכל נפשי להתנגד ליצר הרע. ולא תמיד מצליח לי".

כאן נמצא שורש השאלה שלך - אתה מבטא אכזבה גדולה מעצמך - אכזבה שמייסרת אותך מאוד עד כדי:
"השאלה הזאת מדירה שינה מעיני".

אני מרגיש שכאן אנחנו נפגשים עם הקושי האמיתי שלך - והוא כואב מאוד ונורא מייסר אותך.

לפיכך התשובה לשאלה שלך לא נמצאת בכיבוד הורים אלא בקושי שלך להאבק ביצר הרע.

כאן המקום לגלות לך סוד: הקשיים שלך עם עצמך - הם הנצחון הגדול של היצר הרע. זהו הסוד שרבי נחמן מלמד אותנו: היצר הרע מאוד מתוחכם, הוא יודע שהנצחון הכי גדול שלו הוא להפיל את האדם אל היאוש, שיתיאש מעצמו.

לכן התיקון שלך הוא לעשות מהפכה בהסתכלות שלך:
במקום לספור את החטאים שלך, להרגיש שהיצר הרע מנצח אותך ולהתיאש מעצמך, תפעל הפוך.
מהיום תספור את המעשים הטובים שלך - רק אותם!
תתפעל מכל דבר טוב שאתה עושה, מכל נצחון שלך על היצר הרע - רק בכך תתמקד, תתלהב מעצמך ותאהב את עצמך.

בכל פעם שאתה נכשל, במקום להתרגש ולכעוס על עצמך תחזור מיד בתשובה, תסתלק מהחטא ותשכח אותו: תגיד לעצמך - אני לא רציתי את זה, אני מתחרט ומצטער שזה קרה לי, אני באמת אשתדל שזה לא יקרה שוב!
תעשה תשובה ותשכח מהענין.

כך אתה תראה את הטוב שבך, תאהב את עצמך ותתלהב מעצמך.

בהמשך אתה תשמח שאתה חי בעולם הזה ומאושר בו,
ואז גם תשמח מאוד לכבד את הוריך שהביאו אותך לעולם שבו אתה מאושר.