הייצר המיני בימי האיסור

שלום וברכה
מה שאתה מתאר הוא הדבר הנורמאלי ביותר מבחינת העובדות שאינןם תלויות בך. המחזוריות היא מושג הקיים האישה בלבד. לעומתה, אין הגבר חי במחזוריות, ועל כן הזדקקותו לאשתו אינה קשורה למציאות הגופנית שלה. מכאן, שהמשיכה המתמדת קיימת, ועל כן ימי האיסור אינם קלים יותר, ואין בהם משיכה מינית נמוכה יותר.
ברם, ריבונו של עולם ציווה אותנו לפרוש בימים אלה. לא זו בלבד שמדובר בימי איסור חמורים ביותר (איסור כרת), עוד חכמים ביארו לנו כי חלק מהמגמה האלוקית שבדבר הוא הגברת הקשר שבין בני הזוג, על ידי איסורם בכל מחזור מחדש, וזיקתם המחודשת, הדומה לכניסה מחודשת לחופה. מי שאינו מקפיד על דינים אלה, אפוא, עובר על רצון ד' יתברך מצד עצמו, וגם מפסיד את התועלת הקיימת בימים אלה.
מובן הדבר שהזדקקות ל"תחליפים" היא רעה – היא רעה כי אתה אינך מוצא באשתך את כל אושרך, היא רעה בשל העובדה שאתה ממלא את ראשך בתועבה, והיא רעה כי אתה מוצא את עצמך מתוסכל מאוד מאוד, ומתבייש מעצמך.
אני לא מכיר פטנטים, אלא רק שכנוע פנימי עמוק והכרעה שלא ללכת למקומות אלה, ולא לגלוש למקומות אסורים. החלטה זו אינה פשוטה, ויש בה הרבה מן העקדה העצמית שאדם עוקד עצמו על מזבח ד', אולם היא האמת הגדולה שיש ללכת בה. אמור לעצמך כי זה חלק בלתי נפרד מעבודת ד' שלך, ובמקביל מהדרך שהקב"ה אמר לשניכם לבנות את ביתכם, ואמור לעצמך כי תתחיל להתרחק מגלישה זו, כל פעם יותר ויותר, עד שתעמוד על שתי רגליך, ותוכל לקיים את התורה במלואה. "לפום צערא אגרא", ומי שהולך בדרך זו מוצא עצמו חי בדרך הנכונה בה הוא מאמין, וזוכה לשכר גדול.

כל טוב ובהצלחה