שאלה
אני בת 25, וקבלתי את הגט לפני כשבועיים.
במהלך השבועיים האחרונים הבנתי שהיחס בחברה הדתית בעיקר לגרושים וגרושות שונה משאר הציבור, ושנענשנו גם כך בחיינו והחברה הדתית הסובבת אותנו מענישה אותנו עונש נוסף.
דווקא עכשיו, מסתכלים עלינו כעל סוג ב', בחור\ה פחות איכותי\ת.
במקרה שלי, אני בעלת תואר (ראשון ושני), בחורה נאה, חכמה וטובה שהגורל התאכזר אליה ואני בטוחה שיש רבים\ות אחרים כמוני.
ואני מרשה לעצמי לקבול על היחס השונה ולנסות להבין מדוע. ובהזדמנות זו לבקש מכם, בעלי הידע, העצמה וההשפעה לנסות לשנות את היחס כלפי הגרושים\ות בציבור הדתי. ולנסות להבין מדוע זה כך....
בהערכה רבה
תשובה
שלום וברכה
הרבה כאב עולה בין השורות של מכתבך. קשה לאדם העומד מבחוץ להבין מה קרה ביניכם, וכיצד חלום כה גדול התנפץ. בדרך כלל, הפרשנות הקלה לו היא העובדה ששני בני הזוג "דפוקים", ואפילו אם רק אחד מהם, 50% שזה באשמת זה שעומד מולו. מכאן צמחה הסטיגמה הכל כך מיותרת ומכאיבה. זה לא קשור דווקא לציבור הדתי, אולם זה בוודאי חזק יותר אצלו בשל העובדה שהוא מתייחס לגירושין ברצינות רבה יותר מאשר בציבור הכללי.
את דברייך צריכים לקרוא כולם. את דברייך צריכים לקרוא כדי להבין שלעיתים רק אחד מבני הזוג הוא הבעייתי (איני יודע דבר עליכם, ואני כותב באופן כללי בלבד) ולעיתים מזומנות שניהם בסדר, אך הזיווג לא עלה יפה מנימוקים שונים ומשונים. עיקר העיקרים הוא החינוך ליכולת להסתכל על האדם העומד מולך ולדון אותו לגופו, ולהבין כי בהחלט יש אפשרות גדולה שזו העומדת או העומד מולך הם מצוינים, אפילו בוגרים יותר ומבינים יותר בשל החווייה הקשה שעברו, ולשנות את היחס.
אנו נעשה את זה. ברם, המשימה ככל שהיא כואבת מוטלת גם עלייך. את היכולה לשנות את הסטיגמה כלפייך, ולזכות במה שאת זכאית לו.
כל טוב ושמחינו בשמחות