איך לחיות מתוך בחירה - ולא רק לזרום עם המציאות?

שלום יקרה.

נשמע שאת נמצאת בתקופה לא כל כך טובה, אני שומעת שאין לך אנרגיות או כוחות לפעול ולעשות ולכן את פשוט מגיבה למה שקורה, במקום ליזום ולפעול. את מספרת שהשנה התחילה לך לא טוב, ובהחלט יתכן שזה משפיע על ההמשך. ההתחלות הרבה פעמים משפיעות עלינו ועל המוטיבציה שלנו להמשך. לכן, למשל, אומרים בבוקר לקום ולסדר מיד את המיטה - כי ככה כבר השלמנו משימה. השלמת משימה גורמת לשחרור של חומר במוח שגורם לנו להרגיש טוב, וזה נותן לנו מוטיבציה לעשות עוד בהמשך היום.

השנתיים האחרונות של הקורונה היו מאתגרות לרוב האנשים. חוסר הוודאות, והעובדה שאין שגרה ומסגרת ברורה, משפיעים עלינו מבחינה רגשית. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר - נלמד מהבית או מהזום? נצא לטיול או שהוא יתבטל? יהיה מבחן בביה"ס או שהוא יידחה? ואולי נצטרך בכלל להיכנס לבידוד וכל התכניות שלנו יתבטלו?

חוסר הוודאות הזו יכולה לגרום לנו להרגיש שאין לנו שליטה או יכולת להשפיע על מה שקורה, וזה יכול לגרום לנו להיכנס למקום של חוסר עשייה - כי גם ככה אי אפשר לדעת מה יהיה, אז למה לטרוח ולתכנן?! אולי גם את מרגישה ככה.

בנוסף, את נמצאת בגיל ההתבגרות, ויכול להיות שזה גם דבר שמשפיע עלייך. גם מבחינה פיזית - בגיל שלך יש הרבה הורמונים שעושים בלאגן במצב רוח. וגם מבחינה חברתית, בגיל ההתבגרות אנחנו מאוד מושפעים מהסביבה שלנו, במיוחד מבני גילנו. זה יכול להביא אותנו למצבים שבהם אנחנו עושים דברים שאנחנו לא באמת רוצים לעשות, רק בגלל שהחברים עושים ואנחנו לא רוצים להיות שונים. או שאנחנו מתחברים לחבר'ה שהם לא כל כך הסגנון שלנו - כי הם מקובלים או מגניבים או כל סיבה אחרת.

אני ממליצה לך בתור התחלה, לשבת עם עצמך ועם עט ודף, ולכתוב את הרצונות, המחשבות והתכניות שלך. כדאי לענות על שאלות כמו: מה התכניות שלי לעתיד? איפה הייתי רוצה להיות עוד חמש שנים - איזה מן בנאדם? מהם הדברים שהייתי רוצה לעשות היום ואני לא עושה? למה אני לא עושה אותם? מה יעזור לי להגיע לשם? אילו קשרים חברתיים הייתי רוצה לפתח? אילו קשרים חברתיים פחות טובים לי ולמה? מה טוב לי? באיזה מקומות פחות טוב לי והייתי רוצה לשנות או לעשות אחרת? תנסי לחשוב על כל התחומים בחיים שלך: משפחה ומשפחה מורחבת, בית, חברות, לימודים, ספורט, תחביבים, התפתחות אישית ורוחנית, וכל תחום אחר שרלוונטי לך. נסי לעצום עיניים ולדמיין בראש איך היית רוצה שהחיים שלך יראו עוד חמש שנים. חשוב שהכתיבה תעשה במקום שקט, בלי הפרעות, ובלי לחץ של זמן ובלי טלפון. תשאלי את עצמך את השאלה ותני לעצמך את הזמן להוציא את כל מה שעולה לך בראש.

עכשיו, אחרי שהדברים כתובים על הדף, תנסי לעשות לעצמך רשימה של פעולות שאת יכולה לעשות. למשל, אם הבנת שיש חברה מסויימת שאת רוצה לחזק איתה קשרים, את יכולה לכתוב: להתקשר ליעל ולהזמין אותה אלי. כדאי לנסח את הפעולה באופן מעשי ולא כמטרה כללית, כך שתדעי בדיוק מה את צריכה לעשות. למשל, אם הבנת שאת לא מספיק עוזרת בבית, עדיף לכתוב משהו כמו "לשאול את אמא במה אני יכולה לעזור בבית" או "לקפל כביסה ביום רביעי", ולא "לעזור יותר בבית". כשהפעולות מנוסחות בצורה מעשית יש יותר סיכוי שאכן נעשה אותן, לעומת ניסוח כללי שלא ברור מה עושים איתו (אם למשל אני רוצה לעזור יותר בבית, מה בעצם אני צריכה לעשות ומתי? לא ברור כל כך.).

במצב של חוסר וודאות, חשוב להזכיר לעצמנו על מה כן יש לנו שליטה, ושם לפעול. אז אולי אין טעם לתכנן מה יהיה עוד שבוע או עוד שבועיים, אבל אנחנו יכולים לתכנן את היום הזה, או את הימים הקרובים. אז את יכולה בבוקר או בערב לפני, אחרי שאת יודעת פחות או יותר מה קורה באתו יום, להסתכל ברשימת הפעולות שכתבת לך, ולראות מה מתוך זה את יכולה לעשות היום. בהתאם לזה נתכנן את לוח הזמנים של אותו יום, ואז - נעשה! כדאי לתכנן מראש את היום - זה יכול לעזור לנו להיות ממוקדים ומכוונים לעשייה. מה אני יכולה לעשות היום שיעשה לי טוב, שיקדם אותי, שישמח אותי, שישפיע לטובה על העתיד שלי? אולי לתרגל חומר במקצוע מסיים, אולי לקבוע להיפגש עם חברה שאני אוהבת ורוצה לחזק איתה את הקשר. אולי בהפסקה לדבר עם מישהי מהכיתה, או לצאת בערב להליכה עם אמא שכבר הרבה זמן לא היה לי זמן לבד איתה. הרבה פעמים אנחנו גם תלויים בלוח הזמנים של אנשים אחרים, אז אם הם לא יכולים היום - אפשר לנסות לקבוע ליום אחר, מקסימום נבטל ונקבע שוב.

גם אם אנחנו בבית ואפילו בבידוד, אנחנו יכולים להכניס עשייה ליום שלנו. ללמוד למבחן או לעשות שיעורי בית, לראות הרצאות ביוטיוב, לדבר עם חברה בזום או בטלפון, לעשות תרגילי כושר, לסדר את החדר ועוד.

יכול להיות שגם אחרי שתכתבי את הדברים על הדף ותעשי חושבים עם עצמך, לא תצליחי למצוא תשובות לכל השאלות. אולי עדיין לא תביני מה בדיוק עובר עלייך, למה את לא מצליחה לפעול, ואיך אפשר לשנות את זה. במצב כזה כדאי לנסות לדבר עם מישהו חיצוני, זה יכול מאוד לעזור. כדאי שזה יהיה מישהו שאת סומכת עליו ויכולה להיפתח בפניו. למשל אמא, קרובת משפחה, מחנכת, יועצת או מורה שאת קרובה אליה, רבנית, מדריכה בתנועת הנוער או כל דמות אחרת. אפשר גם להתייעץ עם מישהי חיצונית - פסיכולוגית למשל. וכמובן, אפשר גם לדבר עם המשיבות שלנו במוקד הטלפוני, בכוכבית 8298. נשמח לדבר איתך.

בהצלחה!

רעות